אור ברסלב
שדה מגרש פסקים על גיטין שונים › קט

שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי

פסקים על גיטין שונים · קט

קח

ברביעי בשבת בי"ח יום לירח תמוז שנת ח"א ושש מאות ועשרים ושתים לב"ע נתן גט כריתות אליהו בן יהודה לאשתו זמרדה בת אפרים ועידיו משה בן שלמה ויצחק בן פריגה פרגאללה. והנה המגרש הזה קוראים אותו לתורה בשם אליהו אך העולם קרו ליה בן זרתי ע"ש עירו עיר אחת רחוקה מהלך כמו יום אחד מעו"בי תונס יע"א דרך יבשה ואם באנו לכותבו היה צריך לכתוב המכונה כיון דאינו שם עצם אך ידוע דהאידנא שדירתנו מרופה בידינו לא נהגו לכתוב שם עירם ושם דירה רק העומד והעומדת במתא פ' ולא יותר ואם נכתבנו מחזי שינוי משאר גיטין ובהיותי מעיין בזה ידענו ממנו שהוא מצטער במי שקוראו כן א"כ הו"ל כשם גנאי דאין לכותבו ולכן דעתי שלא לכותבו. ואבי המתגרשת אפרים מכנים אותו מעקוד וחוץ ממה שהוא על הרוב שם גנאי אלא שאין קורין כן בכנוי זה אלא מחברים אותו עם שמו אפרים מעקוד והו"ל ככנוי משפחה דלא נהגנו לכותבו וכן ה"ה בכל הכנויים דמה שצריך לכותבו כי אם מה שקורין לו בכנוי לבד בלי חיבור שמו. ואירע בגט זה בחתימת ע"א בתיבת בן נדבק קצת מגג העליון של הבי"ת עם הנו"ן הנה אעיקרא דעת מרן בגט עצמו התיר לגרור ק"ו בחתימת העדים דקילא טפי דכל פיסול שבחתימתן כתב מרן בסק"ל ס"ו אם יש עידי מסירה כשר ודעת הת"הד שפסקו מור"ם שם שיש להקל בשם אבי המגרש כתב הב"ש שם דה"ה בשמו ממש אלא דלא רצה לעשות מעשה כנגד מהרש"ך ואפילו בחק תוכות כתב הלח"ש דקמ"ז דדעת מרן להכשיר אלא שיש חולקין וכן הכנ"הג בעדות מיוחדת סכ"א כתב יש. פוסלים ויש מכשירים ע"כ מוכח דדעתו להכשיר ממה שכתבה באחרונה וכ"ש שאין בנדון זה ח"ת ממש שאות הבי"ת מגג התחתון שמפורש ניכר ששם בי"ת עליה ולכן אמרתי לו שיגרור קצת להפרידה:

תוכן העניינים

שדה מגרש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה