שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי
פסקים על גיטין שונים · מד
באחד בשבת בה' ימים לירח טבת שנת ח"א ושש מאות ושמנה לב"ע נתן גט כריתות משה הלוי בן יחזקאל הלוי לאשתו דמתקריא ברכאנה בת אליהו הכהן ועידיו חיים בן אברהם ויצחק בן יעקב. והנה המגרש הזה בפי הכל קורין לו לוי וכשעולה לתורה קורין לו בסתמות לוי בכבוד בסיבת שאין מצוי לוי אחר שיצטרכו לקרותו בשמו ונראה כיון דאנן הורגלנו לכתוב כהן ולוי בגט כשנכתוב משה הלוי בגט יכירו וידעו כי מה שקורין לו לוי לא ששמו לוי אלא שהוא מזרע הלוי ותו כיון דקורא בב"הכנ אחר הכהן הוכחה לזה ומ"ש בכנ"הג סקכ"ט הגב"י אות צ"א באשה שנקראת שמחה ואח"ך קראו לה עזאילה ע"ש משפחתה יש לכתוב שמחה המכונית עזאילה וכיוצא בזה כתב הג"פ שם שיש משפחות כשהאשה יולדת נקבה והבעל אינו בעיר אינם משימים לה שם עד שיבוא אביה ולמאי דביני ביני קורין לה על שם משפחתה וכשיבוא אביה קורא לה שם עצם ומשום ששם העצם בא לה אחר גדלותה רובא קרו לה בשם ראשון שהוא שם משפחתה יכתבו תחילה שם העצם המכונית ע"ש משפחתה ולכאורה ה"נ צריך לכתוב המכונה לוי דשנייא נדונים הנז' דאעיקרא לא נהגו לכתוב החניכא בגט וכמבואר בדברי הג"פ שם משא"כ לדידן דכותבין כהן ולוי אין צריך בירור אחר וראיתי לה' יד אהרן ח"ב דקכ"ו במתגרשת ששמה כהנה מפני שהיא בת כהן שיש לה שם עצם וכן שם כהנה שהיא אשת כהן דהרב בעל פני משה ומהרא"א צ"ל שם העצם המכונית כהנה אבל מהר"א מוטאל כתב דאצ"ל כהנה כי אם פב"פ הכהן ע"כ ואסיק דלדידן שאנו כותבים כנויים בגט צריך לכתוב כהנה וכו' יעו"ש ומסתמות דבריו נראה גם במקום שכותבין כהן ולוי צ"ל כהנה כיון שתלה הדבר בכנויים מ"מ יש לחלק בין המגרש למתגרשת כמו שכתבנו וכן ה' חיד"א בח"ש ח"א דמ"ז ע"ד לא הצריך לכתוב כהנה אלא במקום שאין כותבין כהן ולוי והאמת ששם במזכרת הגיטין להרב פני משה אשר בס"ס ג"פ תב כותבין כהן ולוי בגט ואעפ"כ כתב כהנה וכ"ה במזכרת הגיטין להרב המכתב אכתי יש לחלק בין המתגרשת כהנת או המגרש כהן דבעלייתו לתורה יוודע לרבים. ובזה יעלה מן הישוב מאי דלכאורה יקשה לנו ממ"ש הב"י סקכ"ט בשם חיים שקורין אותו ביבאנטי ובשם ביבאנטי קורא בתורה וחותם בו יכתבו ביבאנטי דמתקרי חיים ואם אין קורין אותו כלל בשם חיים משמע מתוך הקונדריסין דאם כתב חיים אינה מגורשת ע"כ וה"נ דאין כאן שם קריאת משה ניכרת כלל אין לכותבו ע"כ דהכא קריאתו בתורה ראשון אם הוא כהן או שני אם הוא לוי מוכחת עליו דיש לו שם העצם ותו דיש לחלק בשני שמות גמורים כראובן ושמעון דחיים ביבאנטי אע"ג שהוא שם ופירושו חשבינן ליה כשני שמות גמורים משא"כ שם וכנויו עמו וכן מצאתי מפורש בס' לח"ש דקנ"ג ע"ד הגם דכ"ע קרו ליה לוי דעתו להלכה במקום שכותבין כהן או לוי דאין לחוש לכתוב המכונה ולמעשה צריך ישוב דלא כהרב דברי אמת ס"ג וכתב שיש סמך לדברי הרב הנז' ממ"ש בשם כהנה ע"כ ולדידי אין לדמות כהנת דאין לה פרסום כמו כהן דמפורסם בקריאתו לתורה וכן לוי ואף שהוא כתב דלמעשה צ"י הנה הרב קול אליהו ח"ב במחנהו ששם דק"ג מבואר כן מדבריו שכתב דמאי דהוצרך לכתוב דמתקרי לוי משום דאין מנהגם לכתוב כהן ולוי בגט:
ובהיותי עסוק בזה נמצא עמי מעלת הרב הנז"ל מר שמואל נר"ו ובהיותי נושא ונותן עמו בזה כה דיבר אלי דאם נכתוב דמתקרי במקום שלא נהגו לכתוב כהן או לוי הוא בא לתקן ונמצא מקלקל שאם יכתוב דמתקרי הרואה גט זה יאמר שאין גט זה לאותו שיחוסו כהן או לוי אלא למי ששמו כן לשם עצם וראיה מרב כהנא דכתבו התוס' שיש שנים אחד יחוסו כהן ואחד ישראל ושם עצם שלו כהנא וכן לוי הנז' בש"ס והראיה במקומות דכותבין החניכא לדעת מרן יכתוב המכונה בכל אופן הגם שהיא בל"הק כגון משפחת קמחי או אבן עזרא וכמ"ש הג"פ ואלו למקומות שכותבין כהן או לוי כותבין פ' הכהן ולא המכונה ולא דמתקרי וכיוצא בזה כתב הב"י מהקונדריסים בשלמה שלמן והוא כהן כותבין שלמה הכהן המכונה שלמן משום שאם יכתוב שלמה המכונה שלמן הכהן הוה משמע שכנויו כהן והוא אינו כהן וכ"כ הרב המכתב ע"ד הלבוש עכ"ד ובו בפרק וישב אברהם דמה ענין המכונה למתקרי דמדברי מור"ם שהביא דבריו מוכח כן דכתב אחר שכתב דברי הקונדריסים הנז' וז"ל אבל אם יש לו שני שמות שכותבין על אחד דמתקרי כותבין אח"ך כהן או לוי והטעם דבאמת מתקרי כהן או לוי וכ"כ הב"ש סקכ"ט סי"ד וכ"כ גם בס"ה וכ"כ ה' המכתב דף נ"ט ובס' נ"ש דע"ג והוכחתו מרב כהנא ולוי שבש"ס דהתם שם ראשון להם בהכרח שהוא מלשון גדולה ורבנות אם הוא ישראל ואם הוא כהן קראוהו ע"ש יחוסו וכן אם הוא לוי אבל בשם שני שקדם לו שם ראשון אם איתא שאינו יחוס אלא גדולה ורבנות אין שייך לכתוב דמתקרי אלא פ' כהנה או לוי דומיא למ"ש מדן אם כתב פ' החכם או הרב או הנשיא וכו' הגט כשר ע"כ הרי דבתואר גדולה ורבנות אין לכתוב דמתקרי ומה גם. לדידן שאין כותבין בז"הז שום תואר וזה יספיק למקומות דכותבין כהן ולוי בגט ולא חיישי אולי שיחשבו שהוא שם תואר משום דהאידנא לא כתבינן תוארים בגט ומהדומה דכהן ולוי לא נפיק מידי חניכא של ישראל אף שהיא בל"הק כנ"ל שגם כהן ולוי פירושו ע"ש ראש המשפחה אהרן הכהן ראש לכהונה וכן לוי ובאהרן נמצא אהרן אחיך הלוי אהרן הכהן וכן מצאתי בהרדב"ז ח"ב ספ"א שבכלל החניכא שכותבין בגט כולל גם כהן ולוי ע"כ ולדידי חזי לי במקום שכותבין כהן ולוי מה שכותבין פ' הכהן או פ' הלוי אינו אלא משום ותבחר לשון ערומים שכן הוא לשון הפסוק כנ"ל בראש המשפחה והיחוס שלהם וגם במקום דנהגו לכתוב תוארים אם מנהגם לכתוב כהן ולוי בגט אין לחוש דאולי יאמר האומר שם תואר בעלמא משום דרובא דרובא הנקראים כהן ולוי ע"ש יחוסם הוא ומיעוטא הוא לשם תואר ולמיעוטא לא חיישינן ותו דהאידנא מקדימין שם התואר באגרות ושטרות לומר החכם פלוני או הרב פ' ואיך יחשבו פ' הכהן שפירושו תואר דא"כ הו"ל לכתוב הכהן פ':
וחזר והשיבני הרב הנ"ל נר"ו בדברים שבכתב למה שדחיתי דבריו מדברי מור"ם הנ"ל וכה דברו דוקא בשתי שמות הוא שי"ל דמתקרי הכהן דאי אמרת שאין יחוסו כהן או לוי הו"ל לכתוב בוי"ו העטיף ודמתקרי כהן ולוי וממה שכותבין דמתקרי בלא וי"ו בודאי ששם יחוס הוא אבל בשם אחד דמתקרי כהן ולוי יש לחוש שיאמרו שם עצם איש ולא יחוס ע"כ. ואני הצעיר אומר דאין זה כלום דמדברי הב"ש ואשר אתו שרמזתי לעיל דכתבו דאם יכתוב המכונה ואח"ך כהן יחשבו שאינו כהן ממש אבל במתקרי לא איכפת דבאמת מתקרי כהן ולפ"ז מה טעם לחלק בין שם אחד לשני שמות:
עוד שרטט וכתב אלי דכהן ולוי דכ"ע קרו ליה הכי גם במקום שלא נהגו לכתוב כהן ולוי אין לכתוב דמתקרי כי מגרעות נתן דאם לחוש לשמא יאמרו שהוא שם עצם ולא יחוס הא קא חזו ליה בקס"ת ואם משום דכ"ע קרו ליה הכי כהן ולוי לא חיישינן לכלום מידי דהוי תואר חכם או נשיא כההיא דטוביה ורב טוביה שהביא הג"פ למקומות שנהגו לכותבו ומשום דבימי הש"ס נהגו לכתבו במקום שנהגו דמי ולא עוד אלא דעדיף כהן ולוי יותר משאר תוארים שזה מלידה ומבטן ומיהו לא נפיק מידי תואר ולהכי לא כתבינן ליה וגם לא המכונה ולא דמתקרי דמעשה שמים הוא לא כן שאר הכנויים ושמות העשויים מב"א ומזה נ"ל במקום שאין כותבין כהן ולוי אם בא לכתבו לאו שפיר עבד דומיא דתואר חכם ונשיא ומזה נראה טעם כעיקר לח"ור ע"הק ירושלים תובב"א שהנהיגו שלא. לכתוב כהן ולוי ושינו ממה שהיו כותבין מזמן מהרי"ח דסברי דהוי כתואר חכם ונשיא דאין לכתוב אותו ע"כ:
והרואה יראה דאחר המח"ר כמה דבריו חלושים דבתחילה כתב דכהן ולוי עדיפי שעשויים בידי שמים ולהכי אין לכתוב לא המכונה ולא דמתקרי ואח"ך פנה אל הסובב דכתב ולא נפיק מידי תוארים ומה שכתב שיש להוכיח מקס"ת מלבד דרוב ערי ישראל יש כמה בתי כנסיות ותו כשיש כהנים או לויים הרבה כ"כ עד שאין מגיע לכהן או ללוי עלייה אחת כי אם לעתים רחוקות ומי הוא זה שיזכור בכהן או לוי זה מקריאתו לתורה ואני לא כתבתי פרט זה אלא כשאין מנהג לכתוב כהן או לוי בגט כמו במקום הזה שהכהנים והלוים במתי מעט והלוים יותר מועטים מהכהנים ולדעתו וסברתו דגם דכ"ע קרו ליה הכי אין לכתבו מה לנו ליכנס בפרצה דחוקה דכתב מרן אם כתב השם דאין יודעים בו ביותר וכתב וכל שום שיש לו הרי זה גט פסול משא"כ לדידן דכותבין כהן ולוי וכן לאתרוותא דאין כותבין בנדון כזה כותבין דמתקרי ש"ד ואפילו את"ל דשם כהן ולוי רגילים בו ביותר מעיקר שם העצם שיש לו הגט כשר וכמ"ש מרן שם וז"ל אבל אם שני השמות כתובין בפירוש בגט אין הפרש בין שכותב זה ראשון או אחרון ע"כ ולמיעוטא דיחשבו שזהו שם עצם כשיש באמת שם עצם הם מיעוטא וכמש"ל ומה שדימה שם כהן לתואר חכם ונשיא תיסגי לן דמור"ם לא סבר כן דאיהו סבר דאין כותבין חכם ונשים בגט ואילו בכהן ולוי כתב דצריך לכתבו ואם לא כתבו י"א שפסול ועוד כיון דגם הוא סבר שיש כאן שם עצם איש איך יצאנו ידי חובתנו במה שאין כותבין אותו משום דהוי כתואר חכם ונשיא אלא עיקר הטעם למקומות שאינם כותבין כהן ולוי דסברי דלא נפיק מידי. חניכא וכמש"ל מהרדב"ז וכי היכי דבישראל אין כותבין חניכת המשפחה ה"נ בכהן ולוי. ומה שחילק בין שם הנעשה בידי שמים לשם הנעשה בידי אדם זה צריך לו סעד לתמכו וזכר לדבר דבידי שמים נמי שייך קריאה הרי כתיב לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא שמו ישראל ובדבריו שבכתב הנ"ל נרגש ממ"ש הרב חיד"א בשם כהנה שרמז ממ"ש הרב מקור ברוך בשם עזאילה שהוא מנגד לדבריו וכתב לחלק דהתם קושטא קאי שהם כנויים ובסוף דבריו כתב ועיין בת"הד ס"ז שאם הכהן יש לו כנוי והוא קיצור שם כיון שכותבין כהן ולוי א"צ לכתבו ובהכי סגי ואפילו יש אחר ששמו כך וכתב עליו הב"י וה"ה כשהכנוי שיש לו אינו קיצור שם ע"כ. ואחר האחרון אני בא מה ענין במקום שכותבין כהן ולוי למקום שאין כותבין דאנו כל משא ומתן שאנו בו במקום שאין כותבין עסקינן ות"הד במקום שכותבין איירי והוא מארה דשמעתתא דצריך לכתוב כהן ולוי כמו שרמז המציין על דברי מור"ם בסקכ"ט ותו גם במקום שכותבין כהן ולוי יש לחלק בין המגרש למתגרשת דבזה איירי ה' חיד"א שם ומ"ש על דברי הרב חיד"א מ"ש בשם כהנה דהתם שאני שהם כנויים אחר בקשת המח"ר לא ידענא מאי קאמר בשלמא בשם עזאילה הדין עמו וכ"כ בס' בני אברהם דכ"ו ומהרי"ע במנהגים דקי"א אבל כהנה בת כהן היתה ולדעתו הוא דשאני יחוס כהן משאר כנויין ומחניכא דעלמא:
ושם המתגרשת ברכאנה והאשה הזאת עיקרה מערי טורקיה ואמרה שעיקר שמה זינבול ושם זה הביאו ה' המני"ח והרב המכתב וה' פאת ים דס"ב והי"א ח"ב דקכ"ד ושם נסתפק אם הוא בנו"ן או במ"ם ועוד יש כתוב סינבול בסמ"ך ונו"ן כהרב פ"הא ח"ד די"ב אבל בס' זרע אברהם סט"ו טו"ב כתוב בסמ"ך ומ"ם ובהכרח דכל אחד ואחד כפי המבטא שלו ונו"ב הראשונה מעו"בי בבל יע"א כך שמה בסמ"ך ומ"ם וכ"ה בכתבים הנשלחים לה מעירה לע"הק ובאתרא הדין להיותם שאינם רגילים בשם זה קראוה הכל ברכאנה וכתבנו דמתקריא ברכאנה לרמוז לשמה הראשון שנשתקע ממנה כהוראת מהרימ"ט. והגט ראשון נפסל יען שהיו"ד והרי"ש של תיבת ולאתרי כתבם חוץ לשיטה ומור"ם סקכ"ח סי"ד פוסל באות אחת ולא היקל אלא במקום עיגון ושעת הדחק ובג"פ שם כתב משמו בדרכי משה דדוקא באות אחת הוא שהיקל במקום או שעת הדחק ועיין להתשב"ץ ח"ב ספ"ב ורמזו ה' יד אהרן ח"ב שם דחילק בין טופס לתורף עיין לה' חיד"א בח"ש ח"א דמ"ו וכיון דאין לנו דוחק מה לנו ליכנס בסל"ע המחלוקות. וגם גט שני נפסל מחמת שדילג מילת דנא והרב ד"מ ח"א דקע"ה פוסל יען שלא מצא גילוי בספרים ובספר אגורה באהלך דמ"ג ע"ג לא היקל כי אם בגט שני שכבר ניתן וגם גט שלישי נפסל דבמקום יתיכי כתב ותיתי ואין לה משמעות וכבר כתב אח"ך גמר הגט כולו ואלו נתעורר אחר שכתבה תכף קודם שכתב אחריה היינו אומרים לו שיגרור אותה ויניחה חלק וכמש"ל כיוצא בזה וחזר וכתב גט אחר ויצא כשר מבלי פקפוק: