שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי
פסקים על גיטין שונים · מג
ברביעי בשבת בתשעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים ושש מאות ושמנה לב"ע נכתב גט שליח הולכה מהכא לעו"בי תונס וכתבו לנו משם ששם המתגרשת אסתר בת שמואל והמגרש אשר עמנו עומד היום סלאמון (חתויל) ואחר בקשת המח"ר איך כתבו לנו בסתמא ששמו סלאמון ובהכרח שבזה סמכו עלינו לחקור ולדרוש הואיל והוא מצוי אצלנו לא כן באשה שעליהם מוטל וידוע דשם זה נגזר משם שלמה כמ"ש הג"פ סי' קכ"ט סס"ט ובעז"נ דט"ו וגם שאלנו לאנשים מעו"בי תונס ואמרו שכן ברור אצלם ולא יהיה אלא דנתברר להם שם ששמו סלאמון והעיקר הוא מקום הנתינה אע"ג דשם של מקום הכתיבה מובהק יותר וכמ"ש מרן סקכ"ט ס"ד והאמת שיש לחלק בין שני שמות לשם וקיצורו כמ"ש הג"פ שם ספ"ז מ"מ מידי פלוגתא לא נפקא יעו"ש בשורש הדברים מ"מ כתבם הבהיר שכתבו סלאמון מידי ספיקא לא נפקא ואם כוונו להודיענו שיש ספק בזה שכך שמו דוקא או לא אין ספיקם זה מוציא מידי ודאן של העדים שהם מעו"בי הנז' שהעידו בפנינו שעיקר שמו שלמה ובעז"נ שם כתב דיש מי שקורא סלאמון דוקא והביאו הרב חיד"א שם דמ"ה ע"ג אלא שהוא ז"ל דחה דבריו ובהיותנו מסתפקים בזה שאלנו לו על קריאתו בתורה ואמר שקורין אותו שלמה הן בעו"בי תונס הן בכאן וברוך ה' אשר הנחנו בדרך אמת והמגרש נאמן בזה וכמ"ש הג"פ סק"ך סי"ב ממהרי"קו בשם באלי וכן ממהר"י וויל בשם יונתן ויהונתן וכפי דעת הרב חיד"א שם אין לכתוב אלא שלמה בלבד אך אנן בדידן כתבינן כל הקיצורים ובשגם נראה דמנהגם אינו כן והוא ממה שכתבו לנו בשם המתגרשת אסתר והבעל אמר לנו שיש לה קיצור סתיתרה מ"מ כתבנו שלמה דמתקרי סלאמון לחוש לכתבם שהזכירו לנו קיצור זה כתבנוהו כמנהגנו אבל במתגרשת לא חששנו לקיצור שמה כיון שהם לא כתבוהו והב"י סקכ"ט כתב מהקונדריסים שלמה המכונה סלמאן וכן בב"ש ועיין להרב יד אהרן שם אות ק"א ובס' זרע אברהם סי"ד ממ"ש מהר"י זאבי במרדכי מדידך ועיין מ"ש הרב יד אהרן אות קי"ד מס' אורים גדולים ולהרב פ"הא ח"א דס"ז והגט הזה נכתב כנוסח מקום הנתינה שכן צריך להיות וכמו שכתבנו לעיל וידענו נוסחתם מהגט הנ"ל שהובא מהתם להכא וכתבנו למנין שאנו מנין כאן ולא כמנהגנו למנינא דרגילנא לממני ביה וכן כתבנו דעל כיף ימא יתבא כמנהגם ולא כמנהגנו דעל כיף ימא מותבה וכתבנו אנת אנתתי וכו' בכל מקום שאת עומדת אע"ג שהם לא כתבו זה וכ"נ פשט דברי מור"ם סקכ"ט סי"ד מ"מ הג"פ כתב ממהריק"ש דרבים פוסלים אם לא כתבו וראוי לחוש לדבריהם ע"כ ודילגנו מלת ולאתריכי כיון שאין כותבין מקום עמידתה מסויים וכמ"ש הג"פ שם סט"ו ובסקכ"ו סל"ח וע"ט ובתיבת פיטורין כתבנו בחד יו"ד לבד אחר הרי"ש כמנהגם ע"פ מ"ש הג"פ וה"ה לבני אשכנז דנהגו לכתוב פטורין חסר יו"ד ראשונה אם כתבו מלא יש לכתוב גט אחר:
ודע דבסידור גט זה נמצא עמי גדול אחד ש"דר לן מר מע"הק טבריא ת"ו הרב המו':
מר
שמואל
דב כהנא נר"ו והוא עם ביתי שני בשלישי וקורבה זו בד"מ לכ"ע כשר כנז' בח"מ סל"ג ובחליצה נמי כשר כמ"ש מור"ם סקע"ט אף שיהא מצד האבות ובשגם מהר"י מינץ דכ"ט ע"ג וכ"ה בס"ה בסוף ס' ג"פ כתבו לא יהיו הדיינים קרובים ז"לז וכ"כ בס' דבר משה ח"א בס"ה ובס' עולת שמואל וכ"כ בס' יא"ה ח"ב דק"ל הנ"מ קורבה פוסלת מן הדין שכן מוכח מסתמות דבריהם והבו דלא להוסיף עלה דאפילו זה חומרא בעלמא דהגט לא בעי דיינים מהדין כנודע דכל עיקר האיסור הוא שהעדים לא יהיו קרובים ז"לז ולא לבעל ולא להאשה אבל אם הם קרובים להמסדר או להסופר אין קפידא כמובן מלשון מור"ם סק"ל וכ"ש הדיינים זה עם זה וכמו שכתבנו לעיל בתחילת קונטריס זה ובשגם מוכרח שיחתום עמי בשטר ההרשאה מ"מ כיון דאנו כשירים מצד הדין אין לדמות זה לעידי הגט דאפי' רביעי ב"ד נהגו להחמיר כמ"ש ה' ב"ש בס"ה והטעם שההרשאה גופה אינו מן הדין כמ"ש מרן ומור"ם סקמ"א ותו דהקיום גופיה שאנו מקיימים עידי ההרשאה מדרבנן ובאגב ראיתי להרב כרם שלמה א"ה סנ"ז דתמה על מור"ם דבס"ה ס"א כתב לכתחילה לוקחין עדים שאין להם שום קורבה אפילו ד' ב"ד וציין ממהרי"ל ובחליצה סקס"ט כתב שני בג' כשר וציין מת"הד סרכ"ו וחליצה חמירא מהגט דהויא דין דבעינן דיינים ע"כ ויותר היה לו לתמוה דבחליצה כתב מהרי"ל והדיינים לא יהיו קרובים ז"לז וטבע הלשון מורה דוקא בקורבה הפוסלת מן הדין ונאמן עלינו מור"ם שכתב בשמו בגט להחמיר רביעי ב"ד נמי וא"כ לא על מור"ם בלבד תלונתו כי אם על מהרי"ל עצמו ותו יש להרגיש על מור"ם דכתב מת"הד להחמיר בשתי בנות אחין אבל שני בשלישי כשר ואמאי בהא נקט כוותיה דת"הד ולא כמהרי"ל דבחליצה דוקא בקורבה הפוסלת מן הדין ושתי בנות אחין בד"מ כשר דתרי בעל כאשתו דשני בשני לא אמרינן ולעיקר קושיתו על מור"ם י"ל דשאני ליה עידי הגט מדייני חליצה דבעידי הגט הוא דחיישינן לב"ד טועין וכמ"ש מהרא"י בפסקיו סרי"ז אבל גבי הדיינים עצמם דיבואו להכשיר עצמם במה שאינו מן הדין לא אמרינן. ואיך שיהיה בנ"ד דאנן שני בשלישי גם להת"הד דהחמיר בנישואין ב' בנות אחין או שתי בנות אחיות מ"מ מקיל שני בשלישי וכ"כ גם מהרי"ל וכ"פ מור"ם וכן סבר מהרש"ל בתשו' ס"ץ ועיין להרב זכ"ל ח"ג דקכ"ג ע"ד מכוון למה שכתבנו וגרע מזה היקל בס' תורת חסד סקי"ט בחליצה שלישי בראשון אע"ג דלר"ת פוסלו בד"מ כמ"ש מרן ת"מ סימן ל"ג: