אור ברסלב
שדה מגרש פסקים על גיטין שונים › ח

שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי

פסקים על גיטין שונים · ח

ז

בשלישי בשבת בחמשה ועשרים יום לירח מרחשון שנת חמשת אלפים ותשעים ותשע לב"ע נתן גט כריתות פרג,י המכונה אמין בן משה לאשתו מזלה דמתקריא זאלה בת כליפה ועידיו ישראל בן חיים וחי בן אהרן. והנה שם זה שרשו פר,ג שפירושו ישועה והרב עז"נ הביא ממהריק"ש כתוב באל"ף אחר הרי"ש ודלא כמהראנ"ח שכתבה אחר הפ"א משום דמהריק"ש על הגט ממש קאמר אבל הי"א דף קט"ו כתב מהרב דבר משה ח"א סע"ב ממהר"י פאלק שכתבו בלתי שום אל"ף כלל וכ"ה בהריב"ש סקע"ט שהביאו הרב עז"נ שם דף ח"י וכ"ה בהרשב"ץ ח"ג סימן רנ"א ורנ"ב וכן במהרימ"ט ח"ב א"ה סי"א וכן כתבו המני"ח וכ"כ הרב דרכי נועם א"ה דס"ב בשם פר,ג אללה וכ"כ הלח"ש דק"ס ע"ד ואין סברא לחלק בין פר,ג לבד ובין פר,ג אללה וכ"כ בס' פ"הא ח"ג דף ל"ב אלא דהרשב"ש סשס"ד כתבו מלא וממה דהרב יא"ה שם על דברי הרב דבר משה שם דאיירי בפר,ג אללה מרמז על דברי הג"ף דאיירי בשם פרג, מוכח דהכל אחד כמ"ש וכיון דרובא סברי לה דיכתבו בלי אל"ף כלל עשינו כן. אלא שמצאתי להרב פרג,י אשר במצרים הובא בגו"ר א"ח כלל ב' ס"ב וכן שם כלל ג' ס"ג וכן שם בי"ד כלל א' סט"ו ובא"ה כלל א' סט"ו וכלל ד' סי"ב ובח"מ כלל ה' ס"ו חתום באל"ף אחר הרי"ש והעד העיד בנו הרב חיד"א בש"הג ח"א דמ"ב שהיה מדקדק גדול אך הרב חיד"א עצמו בספריו הקדושים כשמביאו שינה את טעמו דבספרו הבר"י סקנ"ג ורי"ו ורצ"ז ות"ץ ובשיו"ב ששם סי' רצ"ז כתבו בשני אלפי"ן אל"ף אחר הפ"א ואל"ף אחר הרי"ש ואלו שם בבר"י סי' ר"א ורכ"ב ובח"ש ח"ב סימן ל"ח אות ס"ד ושם בש"הג ח"א וכן בח"ב ד"ג כתבו בחד אל"ף אחר הרי"ש לבד כמ"ש בגו"ר שם ובג"ף סי' קכ"ט וכן בעז"נ דף י"ד מוכיח מחתימת הרבנים אלא שיש לחלק בין כתבם ממש לדפוס וכמ"ש בספר טיב גיטין דל"ג ע"ד וכל קבל דנא נמצא להרב פרג,י שואט נז"י מעו"בי תונס יע"א שיש לו כמה שירים על שמו הטוב באר"ש ערבה וצוחה פרג,י לבד בלי שום אל"ף וידוע דעו"בי תונס ופה מתא הכל מקלי"ם אחד ואף אם נאמר דאותו הרב שבמצרים חותם בחד אל"ף אחר הרי"ש ודאי שיש חילוק במבטא בנינו לבינם ששם קורין אותה מלעיל ולכן מטילין אל"ף אחר הרי"ש ולא כן במבטא פה העירה וכן עו"בי תונס דרוב המבטאות שלנו ושלהם שוין ואין קריאתה מלעיל. ובכנוי הנז' אמין בסיבת עשויה שבכפר ששם היה קוצב שער לבעלי הפחמים ואפילו שהיום אינו הכי קרו ליה רוב המון ישראל ואין זה גנאי אדרבה שבח הוא לו שהטעם שנקרא כן ע"ש נאמנותו ואפילו שלא בפניו קורין לו לאמין לא איכפת דהרי ד"מ למי שאומר קרא נא לי לאברהם וכיוצא היתכן לכתוב בגט לאברהם ואין זה ענין לשם אלגוהאר דכתב בו מהרימ"ט דכותבין בא"ל דבה"א הידיעה שאני כגון אלגאזי אלחאדב וכיוצא וכבר כתבנו לעיל בזה בס"ד בשם מבארכה. וסדר כתיבתה כך ולא אאמין להברת הפת"ח דזרות לכתוב אל"ף אחר אל"ף וכמ"ש הג"ף סקכ"ט סקל"ז בשם אלגיריאה. ולכותבו בה"א ואל"ף יש לטעות לקרותה באל"ף נעה כמו יגעת ומצאת האמן ויש כאן שנוי מלשון אמין שאין האל"ף אלא שמושית ואינה נרגשת כ"כ. ומה שהטלנו יו"ד אחר המ"ם כדי שלא לטעות לקרות אמן שפירושו קבלת דברים שכן פירוש אמן בתורה ובנאמנות כתיב ביו"ד בתורה בס' לך לך והאמין בה' ויפג לבו כי לא האמין להם וכן בס' תבוא ולא תאמין בחייך וכן והן לא יאמינו בי ויאמינו בה' חוץ ויאמן העם בס' שמות שכתוב חסר יו"ד וכן בשופטים סי"א ובישעיה סכ"ח ונ"ג ובירמיה ס"מ מלא ביו"ד וכן באיוב בשני מקומות ובמשלי סכ"ו ובירמיה י"ב כתוב חסר ויש לנו לילך אחר הרוב כנודע. וכיון שזה על שם המקרה משפטו המכונה. והמתגרשת מזלה ושם זה לא נמצא בספרים בביאור רק מזל טוב עיין למהריק"ש ולהמני"ח ומהר"א מוטאל והרב חיד"א בח"ש ח"א סל"ח ושלחתי ליושב על המשפט בעו"בי איזמיר חיים עד העולם נר"ו יאיר ולא ריוה צמאוני בתשובתו הרמתה רק שרמז לי ממ"ש הרב חיד"א וסמכנו על גיטין ישנים שמצאנו כתובה כך מזלה בלתי אל"ף במקום תנועת הפת"ח ואולי גמרי לה ממ"ש רז"ל בכ"מ מזלא בלתי אל"ף אחר הזיי"ן אבל ממ"ש אל"ף לבסוף אין ללמוד משם דהוא לשון ארמי משא"ך שם זה. וכתבנו דמתקריא זאלה דידענו שהוא קיצור ממזלה ואע"ג דלכאורה לא היה לנו להטיל אל"ף אחר הזיי"ן כיון דבעיקר השם ליתיה י"ל שלא לטעות בו לקרותו זלה הזיי"ן בחי"רק מלשון זילותא או ע"ד מ"ש בסנהדרין דף צ"ח מלכות הזלה מישראל ופירש"י לשון זול משא"כ בעיקר השם אין לטעות בו כך וכך יפה לנו לכתוב באופן שאין כאן מקום לטעות:

תוכן העניינים

שדה מגרש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה