שביבי אש· רבי משה שמואל גלזנר
ספר שמות · סדר וארא
וידבר אלהים אל משה:
במדרש ילקוט שמעוני זש"ה שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי, אמר הקב"ה למשה בשביל שקראתי אותך אלהים שנאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה אלהיך אנכי! לכך נאמר וידבר אלהים אל משה ופלא להבין,
ונראה לרבנו ני' כי הנה יש לשאול מדוע זה לא הגיעה מלאכות משה לתכליתה הנרצה ונהפוך הוא כי עוד עוררה אף פרעה להכביד העבודה על האנשים, כאשר צוח משה, מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה ואל אמונה לא השיב לו על זה מאומה, אולם נוכל לומר עפ"י המדרש ילקוט אשר יאמר על פסוק, והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי:
משל למלך שכעס על אשתו ושלח אחר סופר לכתוב לה גיטה, עד שלא בא הסופר נתרצה המלך לאשתו, אמר המלך אפשר שיצא סופר הזה מכאן ריקם אלא בא שאני כופל לה כתובתה וכן שלוחי ההשגחה אינם יוצאים חנם ואם יצאו מלפניו מלאכי זעם לעשות כלה ונחרצה, והנשפטים שבו מדרכם הרעה אזי משלחת מלאכי רעים אלה יתהפכו למלאכי רחמים להוסיף להם ברכה עד בלי די, וכן אמרו במי נח אשר כתוב "ויהי הגשם" "למבול" כי ה' המטיר גשמי נדבה ואם ישובו אל ה' יהיו לברכה ולא לקללה אולם כאשר עמדו במרדם ויוסיפו לעשות הרע נהיה הגשם למבול לשחת כל בשר וכן הוא אצל הטובה אם שלח ה' ממרום את משרתיו להטיב והאנשים ההמה התיצבו על דרך לא טוב לעשות הרע יהפוך ה' את הברכה לקללה, למען לא יהיה שלוחו של מקום יוצא חנם, והנה זקני ישראל חטאו באשר לא רצו ללכת לפני פרעה ונשמטו והלכו להם אחד אחד, כמש"כ רש"י על ואחר באו משה ואהרן, וגם נענשו עבור זה כידוע, עכ"פ חטא זה גרם שלא יהיו ישראל נגאלים מיד אכן באשר משה ואהרן לא יהיו הולכים אל פרעה לחנם הפך ה' את לב פרעה להכביד העבודה על בני ישראל, ועל זה כונן המדרש את דבריו שמעה עמי ואדברה אף אם אדבר קשות על אויבך ומנדך הוי זהיר ברוחך שלא תחטא בנתיים ותגרום כי אשיב מעליו אפו ולהפכו עליך למען לא יהיו שלוחי חנם "אלהים אלהיך אנכי" סובב על משה אשר העמיק שאלה למה הרעותה באשר אמרתי לו נתתיך אלהים לפרעה לעשות בו משפט חרוץ, ועתה אלהיך אנכי ע"י החטא אשר נתהווה בנתיים ונתהפכו רחמים לדין, וזהו שאמר וידבר אלהים אל משה.
וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה:
ולמטה אמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמענו פרעה, ורבים תמהו הלא אם בנ"י לא שמעו אליו היה מקוצר רוח ומעבודה קשה, וא"כ איך יוכיח מזה כי פרעה בטח לא יתן אוזן קשבת לדבריו, ונראה לרבנו ני' כי הנה אמרו במדרש כי לכן לא קבלו ב"י את דברי משה יען לא רצו לסור מאחרי אלהי הנכר ולפי הנראה דרשו זאת יען דברי משה אל ישראל פתחו באני ד' וגם כלה הכתוב "אני ה'" מזה נראה כי ר"ל כי לא שמעו אל משה מה שאמר להם אני ה' ומיאנו לקבל אלהותו ומפרש "מקוצר רוח" כי קצרי דעת וגסי השכל היו להתבונן בה "ומעבודה" היא עבודת בעל פעור "קשה" עליהם פרידתו, וא"כ היטב נכון אמר משה הן בנ"י לא שמעו אלי להאמין בה' אלהי אבותם ואיך ישמענו פרעה אשר לא ידע את ה' ולא שמע ממנו.
ועתה העז את מקנך וכו':
ויש לשאול אם חפץ ה' להמיתם ולכלותם מדוע זה העיד בהם כי יאספו הביתה ואם יחפוץ איש להכות באגרוף רעו הכי יאמר אליו החישה מפלט לך והסתר ממני? ונראה לרבנו ני' לומר בזה כי רק לכן המטיר ה' עליהם ברד וגחלי אש למען השחית להם את כל תבואתם בשדה לשבור להם מטה לחם ולכלותם ברעב ולכן מכת ברד קשה וכל חלי וכל מכה אשר הביא ה' עליהם כאשר כתב רש"י על הנני מביא את כל מגפותי שקולה מכה זו כנגד כל המכות יען כי טובים המה חללי חרב מחללי רעב ומעתה אם מקניהם ורבים מעמי הארץ האכרים ועובדי אדמה יפלו פגריהם על פני השדה כי ישמידם הברד הכבד מאוד א"כ לא יהיה מכת ברד מכת רעבון כי הנשארים בעיר יחיו את נפשם מאת אשר ישאיר להם הברד, אולם אם הברד לא יגע בהם ובמקניהם לרעה ולא ימותו בשדה אזי רעב של כליה יבא עליהם להכרית אוכל מפיהם וכלה יעש להם לכן אמר להם ועתה שלח העז את מקניך.