שביבי אש· רבי משה שמואל גלזנר
ספר שמות · סדר שמות
ותאמר מילדי העברים זה וכו' ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיהו:
ורבים מקשים מדוע קראה אותו משה הלא משוי היה לה לקרותו על שם משיתיהו?, אבל נראה לרבנו ני' כי בת פרעה הציגה זאת על נס את אשר קרה לה ביום ההוא כי נכמרו רחמיה על ילד זר להצילו ממים הזדונים ותגמור אומר לאמצו כבן לה ותשם אותותיה אותות כי זה לבדו הוא העתיד להוציא את ישראל מתחת סבלות מצרים, כי חרטומי פרעה ראו ויספרו כי ביום ההוא יולד מושיען של ישראל אך לא ידעו עם יהיה מבני ישראל או מזרע מצרים, הלא לכך צוה פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו כמש"כ רש"י, והנה באמת מה שנעלם מעיניהם ולא ידעו ברור כשמלה מי הוא זה ומאיזה עם יהיה, יען כי משה נחשב לישראל ולמצרי מלאום ללאום כי יוכבד הרתה גם ילדה ובת פרעה גדלה שעשועיה וכבן יחשב גם לה כאשר כתוב ויהי לה לבן ודרשו מזה בתלמוד כי כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו וא"כ ראו החרטומים בן ערבובי' ולא יכלו לעמוד על דעתו אם ישראל או מצרי, ועתה כאשר לקחה בת פרעה את הילד אליה נפתר לה החידה מדוע לא יכלו החרטומים לדעת מאיזו עם הוא וזה היה לה לאות כי זה הוא ולא אחר אשר יושיע את ישראל מיד מצרים וזה אמרה "מילדי העברים זה" ר"ל זאת אשר ראו החרטומים כי היום יולד מושיען של ישראל זה הוא בטח מילדי העברים אבל הם לא הכירוהו יען אני אגדלנו, ותקרא שמו משה ע"ש העתיד כי הוא יושיע את ישראל, ותאמר כי מן המים משיתוהו, אמרה בפני כל טעם קריאת שמו משה מפני שמשיתוהו מן המים אבל היא הסתירה כוונתה שרמזה שהוא הוא העתיד להיות מושיען של ישראל, ולכן הקדימה ותקרא שמו טרם נתנה טעם לשמו כמו שכתב רבנו ני' למעלה בפי' ויצא אצל ראובן עי"ש, ודו"ק.
ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו:
רש"י לפי שלא מל את בנו וכו' אר"י ח"ו לא נתרשל משה אלא אמר אמול ואצא לדרך סכנה הוא אמול ואשהה ג' ימים הקב"ה צונו לך שוב מצרימה, ומפני מה נענש לפי שנתעסק במלון תחילה:
והוא מגמ' נדרים (ד' ל"ב) ופירשו שם רש"י ורא"ש ור"ן כלם פה אחד כי אותו מלון סמוך היה למצרים ולא היה עוד סכנה, עיי"ש, והקשה הגאון ז"ל מר אבי רבנו ני' קושי' עצומה איך אמרו כי אותו מלון היה סמוך למצרים, הלא בהר חורב היא הר האלהים פגע בו אהרן ככתוב ויפגשהו בהר האלהים:
ואמר לו על הראשונים אנו מצטערים וכו' כמש"כ רש"י (שמות י"ח פ' י"ג) וא"כ אותו מלון אשר מלתה צפורה את אליעזר ע"כ היה בהר חורב יען משם הלא שבה אל בית אביה והר חורב קרוב היה למדין אשר שם היה משה רועה את צאן יתרו וקושי' זו באמת מרפסת איגרא, והנה רבנו ני' גלי' לדרעי' ונפל נהור', כי הנה אמרו ז"ל באותו רגע אשר נאמר למשה לך שוב מצרימה נאמר לאהרן לך לקראת משה וכאשר הלך משה למצרים דרך הר האלהים שם צדק ושלום נשקו ושם השיאו אהרן עצה להשיב צפורה ובניה בית אביה וא"כ היא כי שבה צפורה למדין היה לו למולו כי קרוב הוא ואין סכנה והוא נתעסק במלון תחילה לכן נענש, וזה אמת וצדק, ואולי גם בדברי הראשונים היה כתוב "סמוך למדין" והמגיהים לא ידעו פשר דבר והגיהו "סמוך למצרים" באין מבין, ודו"ק.
ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וכו':
רש"י לפרעה תראה ולא העשוי למלכי ז' אומות כשאביאם לארץ:
מדברי רש"י אלו נראה כי לפי שאמר משה למה הרעותה, לכן נגזר עליו כי לא יכנס לארץ, וזה פלא הלא מקרא מלא דבר הכתוב במי מריבת קדש! יען לא עתה תראה העשוי האמנתם בי להקדישנו וכו' לכן לא תביאו, ונראה לרבנו ני' כי הנה חטא מי מריבה וחטא אמרו "למה הרעותה" ענין אחד להם יען בשניהם הקל משה בכבוד עם בני ישראל בחשבו כי אינם ראוים לנסים כאלה, ובמי מריבה אמר להם שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים, קראם מורים ולא להם להעשות נסים כאלה וגם פה חטא כזה באמרו למה הרעותה לעם הזה "עם" היא מדרגה הפחותה למה זה שלחתני וכמו שאמר למעלה "וכי אוציא את בנ"י פרש"י באיזה זכות אוציאם,
והנה במי מריבה רואים אנחנו כי על חטא זה שהקל בכבוד העם עם בחר לו יה נגזר עליו שלא יכנס לארץ וא"כ יש לשאול מדוע לא נגזר עליו שלא יראה ביצ"מ באמרו למה הרעותה לעם הזה? אולם באמת הבדל גדול ביניהם יען בעת אשר אמר משה שמעו נא המורים כבר קבלו ישראל את התורה ויעלו מעלה, עד שהפריז משה על המדה בקראו אותם מורים אבל פה במצרים היו ישראל באמת עוד בסתר המדרגה כמו שאמרו במדרש כי גם מלאכי השרת טענו מה נשתנו אלו מאלו הללו והללו עבדו ע"ז לכן לא חטא משה חטאה גדולה בזה כמו במי מריבה, וזהו שאמר עתה תראה אף כי חטאת גם כעת אותו חטא אשר על ידו תענש כי לא תראה את הארץ ושמה לא תבא והיה לך להענש כעת כי לא תראה בצאת ישראל ממצרים מ"מ "עתה תראה" ומפרש ואומר הטעם כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם ר"ל כי באמת בני ישראל אינם ראוים לכך ומדה"ד מקטרג עליהם ורק בחוזק יד אוציא אותם וימין ה' עשתה חיל לגבור על מד"ה כמש"כ המפרשים אבל "במלחמת ל"א מלכים לא תראה" מחמת חטא כזה ממש יען תכבד חטאך במי מריבה כי על לא דבר תשפוך עליהם בוז וקלון כי יהיה במעלה וטובים יהיו אז מעתה, ודו"ק.