אור ברסלב
שביבי אש ספר דברים › סדר כי תבא

שביבי אש· רבי משה שמואל גלזנר

ספר דברים · סדר כי תבא

סדר כי תצא

היום הזה ה"א מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך:

במד"ר זש"ה "בואו נשתחוה וכו' אלא שראה משה שביהמ"ק עתיד ליחרב ובכורים עתידין לפסוק עמד ותיקן להם שיהיו מתפללים ג"פ ביום, ונראה לרבינו ני' כי יפה דורש ממקרא זה כי התפילה באה תחת הבכורים, יען התפילה נקראה עבודה בלב, כאמרם בתלמוד איזה היא עבודה שהוא בלב הוי אומר זו תפילה, ככה מפרש את הקרא:

"היום הזה" ר"ל בזמן שביהמ"ק קיים ה"א מצוך לעשות את החקים והמשפטים האלה" ר"ל בכורים ומצות מעשרות כמפורש למעלה בפרשה, אבל יבא ויגיע העת אשר "ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך כי תשיג חפצך במצות אלו ע"י לבבך ונפשך זו תפלה, והוא עפי' אמרם במדרש על המקרא של מעלה השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך וכו':

בא וראה כמה גדולים מוציאי מעשרות שכל השקפה שבמקרא לרע וכאן לטובה, ואינו זז משם עד שהבטיחוהו:

כן תזכה להביא לשנה הבאה, וכן הביא רש"י בשם הספרי השקיפה ממעון קדשך:

עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות שאמרת אם בחקתי תלכו ונתתי וכו' ע"כ מזה יוצא מפורש כי אלה אשר הוליכו את הבכורים לא בבכי יבואו ולא בתחנונים ידברו כרש לשאול מתנת חנם רק ביקשו את המגיע להם במשפט והיא ע"ד אמרם על בחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמים:

כי אסור לנסות את ה' זולתי במעשרות, ולכן יפה אמר היום הזה תוכל לבקש במשפט את חלקך בלי תחנונים, אבל משה ראה שביהמ"ק עתיד ליחרב ובכורים עתידין לפסוק וא"כ לא יוכלו עוד לבקש חלקם ביד רמה לכן עמד ותיקן להם שיתפללו ג' פעמים ביום כעני השואל ומתחנן בפתח הבית ולא כמוציאי המעשרות אשר המה לא חלו לאל שיתן להם מתנת חנם רק אמרו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וכו', ודו"ק.

ארור שוכב עם כל בהמה עיין בתלמוד (פסחים מ"ט ע"ב) שדרשו הנושא בת ע"ה עליו הכתיב אומר ארור שוכב עם כל בהמה ויש לראות מה רמז מצאו פה לדרוש ככה, ונראה לרבנו ני' כי רק בעילת האדם תקרא שכיבה בבואו אל אשתו פנים אל פנים, אולם תשמיש בהמה תקרא הרבעה כמובן ואיך יאמר ארור "שוכב" עם כל בהמה לכן דרשו כי נאמר על בת ע"ה אשר המה דומין לבהמה, אבל שם שכיבה יפול עליה ובזה נבין היטב ג"כ מדוע העמיד זאת בתוך אצל שאר עריות בין שוכב עם אשת אביו ובין שוכב עם אחותו, וד"ל.

והיה כאשר שש ה' עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש וכו' והקשו (מגילה דף י') והא אין הקב"ה שש במפלתן של רשעים ותי' הוא אינו שש, אבל אחרים משיש, יען ישוש לא נאמר רק ישיש עיי"ש, אכן הלא נמצא עוד "כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח" וגם שם לא נאמר ישוש ושם לא נוכל לפרש ולומר:

משיש אחרים, והרבה פעמים נמצא פעלים מדברים בלשון הפעיל וחוזר על עצמו כידוע, ולולא דברי חמז"ל היה נראה לרבנו ני' לישב קושיתם כי במפלתן של רשעי אוה"ע פריצי הגוים אינו שש יען מפלתן שלמה כלה ונחרצה כאמור "משגיא לגוים ויאבדם" כי יורידם לבאר שחת ולא יחיו עוד לנצח ועד עולם לא יראו אור, לכן לא ישיש ה' על אבדן מעשי ידיו אלה, אבל בני ישראל אשר עליהם נאמר נפלה ולא תוסיף, קום בתולת ישראל ונאמר ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים לכלותם כי לא יחפוץ ה' לעשותם כלה, וכל הרעה אשר דבר ה' לעשות לעמו היא רק להשיבם מדרכם ככתוב שובו וחיו בית ישראל והנה להלכה נקטינן כי מקלקל ע"מ לתתן וסותר ע"מ לבנות בשבת חייב יען הכל הולך אחר סוף המעשה, וכאשר הרופא הנאמן ישמח אלי גיל בחתכו בשר המת מן החי כנצר נתעב להחלימו ולרפאותו כן ישיש ה' ביסרו למשפט להשיבנו אליו ויסור יסרנו יה ולמות לא נתננו, וזאת הבטיח אותנו בתוכחתו הנוראה הלזו כי כאשר שש כן ישיש וכו"' ר"ל כי לא יתהלך אתנו כמו בכל רשעי הגוים אשר לא ישיש ברעו להם יען אם יגיעם לשאול לא יעלו עוד, אבל עליכם ישיש בהביאו עליכם את מכותיו ונאמנים פצעי אוהב יען מגמתו להשיבם מדרכם הרעה ולהטיב להם. והיא נחמה לישראל והבטחה נאמנה, והבן.

והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה:

רש"י אתם מבקשים להיות נמכרים וכו' ולא יתכן לפרש והתמכרתם בלשון ונמכרתם ע"י אחרים מפני שנאמר אחריו ואין קונה מדבריו נראה כי היה מפ' והתמכרתם מלשון ונמכרתם בנין נפעל ע"י אחר רק באשר אמר ואין קונה לכן פירשו מלשון התפעל שיהיו מבקשים להמכר. ואומר רבנו ני' כי במד' באמת מפ' והתמכרתם כמו ונמכרתם ומה שאמר ואין קונה מפ':

"ואין מי שיקנה אתכם" דעתו בזה כי ישראל בני מלכים הם אלופים ושועים ולא ירדו לסתר המדרגה כעבד נקלה ושפחה נמבזה ואף בהיותם בארץ אויב נמכרים לעבדים ולשפחות גם אז הוד והדר ישוה עליהם ואור פניהם לא יפילון ונהפוך הוא, כי ימשלו המה באדוניהם כי עבד משכיל ימשול בבן מביש כאשר נראה ביוסף בהיותו בבית אדוניו המצרי כי הפקידו על ביתו ועל כל אשר יש לו ואף בעת צר לו בישבו בין אסורי עני וברזל מצא חן בעיני שר בית הסוהר ויתן בידו את כל האסורים שם, כי הכרת פניו ענתה בו כי לא לעבד דרכו בן בוז משפחות, ועל זה יצא המד' להורות שלא נפרש כפי שטחיית הכתוב "ואין קונה" כי לא ימצא קונה לקחת אותם מיד המוכר אותם:

כי אם דעתו לומר כי הקונה אותם לעבדים ולשפחות יראה ויבין כי לא עבד ושפחה לקח רק קנה אדון לעצמו בני מעלה בעלי מדה וכשרון ולכן הוסיף המד' ואמר על "ואין קונה":

אין מי שיקנה אתכם כלומר כי לא ימצא איש אשר נוכל לומר עליו כי קנה אתכם לעבדים ולשפחות כי לא באלה חלקיכם ולא תמכרו ממכרת עבד, וגם זה הוא נחמה, ודו"ק.

תוכן העניינים

שביבי אש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה