אור ברסלב
שארית יעקב (דניזון) חלק א שו"ת יו"ד › סימן כה

שארית יעקב (דניזון) חלק א· רבי יעקב דניזון

שו"ת יו"ד · סימן כה

סימן כד

ישוב בדברי רש"י שלא יהי' סתרי אהדדי:

בחולין ח' ע"ב ברש"י ד"ה משום דקבלע שמנונית דטריפה אבל אבליעת דם לא חייש, שהסכין קשה הוא. ואין דם נבלע בו. אלא שמנונית כו'. והקשה הרשב"א שדברי רש"י סותרין אהדדי דכאן פירש"י אפי' למ"ד דס"ל בסכין טריפה בחמין דבה"ש רותח. מ"מ אינו מבליע הסכין דם אלא שמנונית. ולקמן קי"א גבי שאמר שמואל סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח פירש"י איידי דבה"ש רותח בולע הסכין מן הדם כו'. וא"כ דברי רש"י סתרי אהדדי. ועוד קשי' הלכתא אהלכתא דכאן פסק הגמ' והלכתא בצונן. משום דבהש"ח צונן גבי סכין. והתם קיי"ל כשמואל דאסור לחתוך בו רותח. משום דס"ל בה"ש רותח גבי סכין ע"ש בחידושי הרשב"א בחולין ח' הנ"ל:

ועוד הקשו התוס' כאן בדף ח' ד"ה והלכתא כו' אדפירש"י לקמן קי"א הנ"ל דלחתוך בצונן. א"ד דבעי הדחה אבשר קאי דא"כ היל"ל בעי בלא אלף לשון זכר. ועוד דתקנת סכין אתי לאשמעינן כדאמר שמואל אסור לחתוך כו' יעו"ש ועי' בר"ן מה שמישב קושי' התוס' על פירש"י הנ"ל הובא במעיו"ט שם בהרא"ש פ' כל הבשר סי' כ"ח ס"ק ח' יעו"ש. ותמהני שהם נגד פירש"י בדף קי"א הנ"ל. שכתב בהדי' הטעם. משום בליעת הסכין שבלע הסכין דם דבה"ש רותח ולא משום שמנונית שע"ג הסכין כמו שפי' הר"ן דברי רש"י וצ"ע:

ולכן לענ"ד נראה לישב שיטת רש"י בפשיטות. והנה מראש עלינו לבאר מה שדחקו לרש"י ז"ל שם בדף ח' הנ"ל לחלק בין סכין שהוא קשה לבלוע. ובין הבשר שהוא רך לבלוע. משום דקשי' לי' לרש"י דל"ל להגמ' לפסוק כלל דהלכתא בצונן גבי סכין של טריפה דפליגי ר"א ורבינא. הא בלא"ה קיי"ל לקמן בחולין צ"ג ע"ב דכל היכא דפליגי ר"א ורבינא. רבינא לקולא. ור"א לחומרא והלכה כרבינא לקולא. וא"כ ממילא גם כאן ידעינן דרבינא לקולא והלכה כמותו. וכמו שהקשו התוס' לקמן כה"ג בדף מ"ו ע"ב ד"ה והלכתא יעו"ש ושוב מצאתי קושי' הנ"ל גם בהרשב"א הנ"ל יעו"ש. ולכן פירש"י דרק גבי סכין טריפה הוא דפסק הלכתא להיתרא דלא איתסר בבליעה זו וקשה הוא לבלוע כו' אבל גבי סכין דאיסורא של עכו"ם בפלוגתא דלעיל לא פסק מפני שהסכין אסור והבשר רך לבלוע עכ"ל ור"ל דבהכי מיושב מה שצריך לפסוק כאן והלכתא בצונן כקושיתינו הנ"ל. דסד"א דכאן לית הלכתא כרבינא לקולא דסגי בצונן משום דלעיל גבי פלוגתא דסכין של עוכ"ם אמר רב דקולף וקיי"ל כרב באיסורא. ומש"ה צריך הגמ' לפסוק דמ"מ הלכה כאן כרבינא לקולא ולא יקשה מדלעיל גבי פלוגתא דסכין של כותי דיש לחלק בין בשר דרך לבלוע. ובין סכין דקשה לבלוע כפירש"י וי"ל דגבי סכין של כותי גם רבינא מודה לרב דאמר קולף דבה"ש רותח לבלוע הבשר מהסכין כהנ"ל, והשתא נבוא לבאר מה שדחקו רש"י לחלק בין שמנונית לדם דקשה לרש"י ל"ל להגמ' דנקט דוקא סכין של טריפה ולא נקט אף בסכין ששחט בה כשרה כקושי' התוס' שם בד"ה סכין טריפה. משמע דסכין כשרה לכ"ע בצונן א"כ יקשה מהא דאמר שמואל סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח ומחלקי שם התוס' בין לשחוט פעם אחרת דהתם בלא"ה יש דם הרבה ואיידי דטרידי לפלוט לא בלעי ובין לחתוך בה רותח יעו"ש אבל רש"י ז"ל לא ניחא לי' חילוק זה ומחלק בענין אחר אלא דכאן מיירי בסכין ששחט בו רק באקראי בעלמא דומי' דסכין טריפה דפליגי בה. דמיירי נמי בכה"ג, כמ"ש התוס' בד"ה והלכתא כו' לא דמי לסכין טריפה דהכא דבאקראי בעלמא כו' דאלת"ה יקשה אמאי סגי כאן בהדחה או בבליתא דפרסא. ובע"ז אמרינן מדבעינן י' פעמים נעיצה בקרקע יע"ש:

וס"ל לרש"י דה"ה לענין בליעת סכין יש לחלק בין ששחט בה באקראי בעלמא דהתם כ"ע מודים דהסכין שהוא קשה אינו בולע דם מחום בה"ש אלא שמנונית וע"כ נקט רק סכין טריפה דהתם ס"ל לר"א דבה"ש רותח משום דקבלע שמנונית דטריפה. וע"ז שפיר מסיק רש"י ז"ל אבל אבליעת סכין לא חייש שהסכין קשה ואין דם נבלע בו ר"ל היכא ששחט בה באקראי בעלמא כמ"ש אלא שמנונית שהיא נבלעת בין ברך בין בקשה ר"ל אף בששחט בה רק באקראי בעלמא וכמ"ש.

ומה דאמר שמואל סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח התם מיירי בסכין של שחיטה שרגיל לשחוט בה בקביעות אז ע"י חום שחיטות הרבה גם הסכין נתרכך ובולע את הדם ע"י חום בה"ש וע"כ פירש"י דאסור לחתוך בה דגם ע"י חום בה"ש בולע הסכין מן הדם כו'. ואין כאן סתירה לדברי רש"י אהדדי וגם הלכתא אהלכתא ל"ק דהתם מיירי בסכין ששחט באקראי וכאן ברגיל לשחוט תמיד בו כהנ"ל. שוב מצאתי בשעה"מ פי"ז מה' מ"א שהביא שם בשם בעל המאור. שכתב בשם רש"י לחלק בין שנשתמש באקראי ובין תמידי והשיג השעה"מ עליו מנ"ל דרש"י ס"ל כן וכתב אולי גירסא אחרת נזדמנה לו יעו"ש ולפמ"ש מבואר להדי' כן מדברי רש"י הנ"ל שלא יקשה עליו קושי' הרשב"א כהנ"ל:

ובהכי ניחא נמי מה דדחקו רש"י לקמן קי"א לפרש על מ"ש שם בגמ' א"ד דבעי הדחה דאבשר קאי דל"ל אסכין דהיכי סגי בהדחה הלא בעי נעיצה כיון דמיירי לפי שיטתו בסכין שרגיל לשחוט בו תדיר בקביעות א"כ לא מהני להסכין הדחה לכתחילה כ"א נעיצה כמ"ש התוס' שם בד"ה והלכתא כו' דהיכא דתמידי בעי נעיצה משא"כ התוס' אזלי לשיטתם דלא ס"ל כחילוק רש"י הנ"ל אלא שכתבו שם בד"ה סכין טריפה לחלק בענין אחר כהנ"ל וע"כ הקשו על פירש"י כהנ"ל וא"ש:

תוכן העניינים

שארית יעקב (דניזון) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה