אור ברסלב
שארית יעקב (דניזון) חלק א שו"ת יו"ד › סימן יח

שארית יעקב (דניזון) חלק א· רבי יעקב דניזון

שו"ת יו"ד · סימן יח

סימן יז

עוד ישוב לקושי' הכו"פ על הרמב"ם

הכו"פ בסי' ס"ב ס"ק ב' הקשה על הרמב"ם דפסק בסוף ה' מלכים דאמה"ח בעוף אינו נוהג בב"נ. מהא דאמרינן בפסחים ע"ג א' למ"ד מקלקל בחבורה פטור מהא דתני' השוחט בשבת לעכו"ם ובחוץ חייב שלש חטאת ומה תיקן. ופירש"י דל"ל לטהרה מידי נבלה דהא תק"ע מטמא באוהל. ומשני הגמ' שתיקן שמוציאו מידי אבמה"ח. ופירש"י לב"נ שאם אכלו לא היה נהרג. וכן פירש"י בחולין מ' ע"א ד"ה שלש חטאות יעו"ש ושם בחולין הנ"ל הוכיח הגמ' מדלא תנא זבח ש"מ דבחטאת עוף מיירי. וא"כ קשה לד' הרמב"ם הא בעוף ליכא אזהרה לב"נ כלל, וא"כ תהדר קושי' לדוכתה היאך חייב על שבת הא מקלקל הוא ובמה תיקן. ותי' שם הכו"פ ע"פ שיש לדקדק בפירש"י הנ"ל ל"ל לפרש התיקון להוציא מידי אבמה"ח לב"נ דוקא. הלא גם בישראל איכא תיקון זה דנהי דאסור בלא"ה לישראל משום תק"ע או שחו"ח. מ"מ מלקות לא מחייבי עלייהו. כ"א בדאיכא כזית בשר אבל משום אמה"ח אף במשהו בשר וגידין ועצמות משלימות לכזית נמי חייב. כדאיתא בחולין ק"ב ע"א. וצ"ל דרש"י פי' דקושי' הגמ' דפריך למ"ד מקלקל בחבורה פטור. היינו ר' יוחנן אליבא דר"ש כמ"ש התוס' שם בד"ה לדברי האומר כו' יעו"ש. ולכך מוכרח רש"י לפרש התיקון רק לב"נ דלישראל ליכא שום תיקון כלל אף לענין מלקות דהא ר"ש ס"ל כ"ש למלקות. ולפ"ז מיושב פסק הרמב"ם דאיהו יפרש דקושי' הגמ' קאי רק לר"י דס"ל ג"כ מקלקל בחבורה פטור. ושפיר משני דתיקן שמוציאו מיד אמה"ח. גם לישראל דאין חייב על משהו בשר וגו"ע. אלא צריך כזית בשר והכל מיירי בישראל ולא בב"נ כלל יעו"ש. אבל דבריו תמוהים. חדא מה שתי' דברי רש"י דרש"י יפרש קושי' הגמ' לר"י אליבא דר"ש דס"ל מקלקל בחבורה פטור כפי' התוס' הנ"ל הלא שיטת רש"י מפורשת בשבת ק"ו ע"א בד"ה ברייתא ר"ש כו' דר"ש ע"כ ס"ל דמקלקל בחבורה חייב, וכן פי' ר"ש הובא בתוס' שם ד"ה חוץ יעו"ש. ועוד מה שמתרץ ד' הרמב"ם דיש תיקון גם לישראל. דלא חייב על משהו בשר וג"ע מצרפין לשיעור כזית כדין אמה"ח ליכא שום תיקון בהא דבלא"ה לוקין כאן בכ"ש משום תק"ע כדפסק הרמב"ם בהדיא בריפי"א דמ"א. דתק"ע אף בכ"ש היו לוקין עליו משום שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם יעו"ש. וממילא דברי רש"י מיושב בזה. דלכך הוכרח לפרש התיקון לב"נ דוקא. אבל על הרמב"ם קושייתו תהדר לדוכתא כהנ"ל. שוב מצאתי בטורי אבן בחגיגה בדף י"ג ד"ה אין מוסרין דמיישב ג"כ פירש"י הנ"ל כמ"ש. אך לא הביא פסק הרמב"ם הנ"ל אלא מקיים מסברא דנפשי' וכתב מדכתיב גבי תק"ע ולא ידבק בידך כו' אטו אכילה כתיב דניבעי שיעור כו' יעו"ש:

ולענ"ד נ' ליישב את הרמב"ם הנ"ל מקושי' הכו"פ הנ"ל ע"פ מ"ש הראש יוסף בחולין הנ"ל מ' ע"א דהא דכתב רש"י דלענין מידי נבילה ליכא תיקון דהא בלא"ה תק"ע מטמא באוהל הוא דוקא בחטאת של בהמה דלא שייך בו טומאת בית הבליעה. אבל בחטאת של עוף טהור דחידוש הוא שאינו מטמא כ"א בבית הבליעה בוודאי יש בו תיקון לענין טהרה דמשום תק"ע וודאי לא מטמא בבית הבליעה דהוה מגע בית הסתרים כ"א מצד נבילת עוף טהור דגזה"כ הוא שיטמא. ולזה מהני שחיטתו לטהרו בתחב לו חבירו בסוף בית הבליעה יעו"ש ומה דכתב רש"י בפסחים דליכא תיקון לענין טהרה וגם הגמ' מתרץ דהתיקון רק להוציא מאמה"ח תי' ג"כ הרא"י הנ"ל משום דסוגי' דפסחים ס"ל דבחטאת בהמה מיירי כמ"ש התוס' חולין מ' ד"ה אי הכי כו' דגם מתחילה ס"ד דהגמ' לאוקמי' הכי יעו"ש בר"י הנ"ל. ומעתה שפיר מיושב קושי' הכו"פ על ד' הרמב"ם הנ"ל מאחר דסוגי' הגמ' דפסחים שהוצרך לתרץ דתיקן להוציא לאמה"ח. וע"כ התיקון רק לב"נ דלישראל ליכא תיקון לאמה"ח כלל דבלא"ה לוקין על כ"ש משום אכילת תק"ע כהנ"ל איירי הגמ' בבהמה דשפיר איכא איסור אבמה"ח גם לב"נ בבהמה אך לפי האמת דדייק הגמ' מדלא תני זבח ש"מ בחטאת העוף מיירי. אזי לא צריך התיקון לענין אמה"ח. אלא י"ל פשוט דהתיקון לענין טהרת נבלה מבית הבליעה כמ"ש הר"י הנ"ל:

תוכן העניינים

שארית יעקב (דניזון) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה