אור ברסלב
שארית יעקב (דניזון) חלק א שו"ת אהע"ז › סימן מז

שארית יעקב (דניזון) חלק א· רבי יעקב דניזון

שו"ת אהע"ז · סימן מז

סימן מו

עוד בענין שבד"א הנ"ל ישוב כמה קושיות

איתא בב"ק י"ד ע"ב בפני ב"ד. פרט למוכר נכסיו ואח"כ הולך לב"ד ופריך הגמ' שם לוה ומכר נכסיו אין ב"ד גובין לו מהם ופירש"י והא קיי"ל דאתי מלוה וטריף והקשו שם התוס' ד"ה ש"מ כו' ותימא אי נזקין כמלוה בשטר ה"ל למפרך בפשיטות והא תנן המלוה חבירו בשטר גובה מנכסים משועבדים ואי חשיב נזקין כמלוה הכב"ת ה"ל להפרך ש"מ דמלוה הכב"ת לאו כשטר דמי' ומפרש ר"ת דה"ק ש"מ לוה ומכר נכסיו אין ב"ד גובין מהם מה"ת דשבלד"א ולהכי בנזקין נמי לא גבה כו' דאי שבד"א אמאי לא גבי בנזקין דהכא ליכא תקנה דלקוחות דמזיק לא דייק ואית לי' קלא וקשה למ"ד שבד"א יעו"ש:

ולכאורה קשה לפי מ"ש התוס' בקדושין י"ג ע"ב בד"ה אר"פ לתרץ קושייתם דלא יקשה מר"פ אדר"פ דבקדושין מיירי ר"פ במלוה הכתובה בתורה כגון נזיקין כו' דע"ז ס"ל שבד"א דגובה מן היורשים ואינו גובה מן הלקוחות דלית לי' קלא יע"ש. וא"כ מאי פריך הגמ' בב"ק הנ"ל ש"מ לוה כו' דליכא פירוש אחר כ"א כפי' הר"ת דפריך דש"מ דשבלד"א דאי שבד"א אמאי לא גבי בנזקין דהכא ליכא תקנה דלקוחות משום דמזיק לא דייק ואית לי' קלא הא הר"ח פי' דגם גבי נזקין לית לי' קלא כהנ"ל. ודוחק ליישב דהא דנקט בפי' ר"ח כגון נזקין לדוגמא בעלמא נקט דגם נזקין נמי חשיבה כמלוה הכתובה בתורה. אך מ"ש ר"פ הלכתא כו' מיירי במלוה הכתובה בחורה דהיינו בקרבן דמיירי לעיל. דהתם לית לי' קלא בלקוחות זהו דוחק. אלא נראה לי ליישב ע"פ מ"ש הרשב"א הובא בסי' קי"ט ס"ק ב' לחלק בין אדם שהזיק ליכא קלא ובין שור שהזיק דאיכא קלא וראייתו ממה דאיתא בב"ק ל"ג ע"ב האי נמי כיון דנגח קלא א"ל דתורא נגחנא קרי' לי' יעו"ש. ולפ"ז מתורץ שפיר דברי ר"ח בתוס' קדושין הנ"ל. דר"ח מיירי בנזקין דאדם מה שאדם מזיק. ע"ז אר"פ דלית לי' קלא אבל כאן בב"ק מיירי גם בנזקי שור וע"ז שייך ג"כ כפי' ר"ת דאי למ"ד שבד"א אמאי לא גבי בניזקים שהזיק השור דא"ל קלא ש"מ מהכא כמ"ד דשבלד"א וקשה למ"ד שבד"א וע"כ הוצרך לתרץ בפני ב"ד פרט לב"ד הדיוטות:

עוד קשה לי לדברי התוס' דב"ק הנ"ל ד"ה ש"מ לוה ומכר כו' על דברי התוס' שם בד"ה פרט לב"ד הדיוטות פירש"י לענין דיני קנסות כו' ואע"ג דמתני' לא איירי בקנסות למ"ד תנא שור לרגלו ומבעה לשינו מ"מ מרמז כו'. דלכאורה קשה הא כתבו התוס' בד"ה ש"מ לוה ומכר הנ"ל. דקושי' הגמ' אינה אלא למ"ד שבד"א אבל למ"ד שבלד"א א"ש המתני' כפשוטה דר"ל דהקרקעות יהי' בב"ד דוקא דבנזקין לא תקנו דליגבי ממשעבדי דלא שייך בנזקין נעילת דלת יעו"ש. וא"כ לפ"ז מאי מקשי התוס' כאן ואע"ג דמתני' לא איירי בקנסות למ"ד דשור לרגלו כו' הא מאן ניהו דמ"ד דס"ל כן הוא שמואל דפליג עם רב בב"ק ג' ע"ב. ושמואל ס"ל בב"ב קע"ה הנ"ל דשבלד"א וא"כ לדידי' ניחא המתני' כפשוטה כהנ"ל ולא צריך לדחוקי ולשינויי פרט לב"ד הדיוטות דבאמת זה תנא בריש מתני' דסנהדרין דיני ממונות בשלושה כו' נזק וחצי נזק כו' ומוקי הגמ' שם דדוקא בשלושה מומחין יעו"ש. וצ"ל ולדחוקי כמ"ש התוס' בריש ברכות ד"ה והא כו' יעו"ש. והמ"ד דס"ל שבד"א י"ל דס"ל כרב דתנא שור וכל מילי דשור ומבעה זה אדם וכל מילי אפי' בדין כפל ושארי קנסות כמו שמפרש המהר"מ שיף דברי התוס' הנ"ל יעו"ש. וא"כ מיירי מתניתין גם בקנסות.

ואין לומר ולתרץ דקושי' התוס' יהי' לפי שיטת רש"י שהביאו בדיבור הקודם דזה אינו דגם לשיטת רש"י לק"מ דע"כ לשיטת רש"י צ"ל דקושי' יהי' אך למ"ד דמלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמי'. אבל למ"ד לא ככתובה בשטר דמי' ניחא ג"כ המתני' כפשוטה יעו"ש והרי שמואל ס"ל בקדושין י"ג דאף מה"כ בתורה לאו כשטר דמי' מדאמר גבי קרבן והוא שהפרישה מחיים ע"ש וא"כ אף לשיטת רש"י תהדר קושי' הנ"ל:

וכעין זה יש להקשות על סוף דברי התוס' הנ"ל שהביאו ראי' דה"נ מפרש בסמוך ע"פ עדים פרט למודה בקנס ואח"כ באו עדים עכ"ל. נמי קשה מאי ראי' היא זו הלא מי הוא אשר ס"ל מודה בקנס ואח"כ באו עדים שהוא פטור הוא רב ורב ס"ל דשור וכל מילי דשור ומבעה הוא אדם וכל מילי דאדם אף בקנסות כהנ"ל. וא"כ מיירי מתני' בקנסות כמ"ש לעיל. ואיך הביאו ראי' אליבא דמ"ד דתנא שור לרגלו ומבעה לשינו דלא מיירי במתני' בקנסות דמ"מ מרמז לנו התנא:

ונראה ליישב ע"פ שהבאתי לעיל בסי' מ"ו. בענין גביית עבדים מיתמי דשם אמר רבא לר"נ הא עולא הא ר"א הא דייני כו' מר כמאן ס"ל יעו"ש וא"כ מוכח מכאן דרבא כעולא ור"א ס"ל דגובין עבדים אפי' מיתמי וע"כ טעמו כמש"כ לעיל דס"ל שבד"א ובמילי דאורייתא עבדי כמקרקע דמי' וכ"כ התוס' בגיטין נ' ע"א בד"ה כיון דדינא כו' דרבא ס"ל שבד"א ועי' בש"ך חו"מ סי' ל"ט סס"ק ב' יעו"ש. וכן מוכח מדאמר רבא בב"ב קע"ד ובבכורות מ"ח דנכסי דאינש אינון דמערבין בי' וכיון דס"ל דמטעם ערבות משתעבדין הנכסים וערב מדאוריי' משתעבד וא"כ ס"ל דשבד"א. וא"כ אליבי' ג"כ קשה איך יפרש מתני' דקתני בפני ב"ד כקושי' הגמ' ש"מ לוה ומכר כו' וכפי' ר"ת הנ"ל. וע"כ צריך לדחוקי ולתרץ גם לדידי' בפני ב"ד פרט לב"ד הדיוטות דלא דנין ד"ק. ועוד מוכח לעיל בב"ק ד' ע"א דקאמר שם אלא אמר רבא תנא שור לרגלו ומבעה לשינו וה"ק לא הרי כו' יעו"ש. וא"כ מוכח דרבא כשמואל ס"ל דשור לרגלו כו':

ומעתה יתורץ כל דברי הנ"ל. דשפיר מקשי התוס' ןאע"ג למ"ד תנא שור לרגלו לא מיירי מתני' בקנסות. ולפ"ז קשה לרבא דס"ל דשבד"א וצריך לאוקמי לדידי' דהא דקתני בפני ב"ד פרט להדיוטות וס"ל נמי דתנא שור לרגלו כו' וא"כ קשה לדידי' דמתני' לא איירי בקנסות. וע"ז מתרצי התוס' דמ"מ מרמז לנו התנא במתני' אפי' במילי דלא איירי ברישא וראייתם ג"כ שפיר אליבא דרבא דס"ל ג"כ כרב דמודה בקנס ואח"כ באו עדים דפטור כדמוכח בב"ק ע"ה אמר רבא קפחתי' ע"ש ואליבי' מתרץ הגמ' ע"פ עדים פרע למודה בקנס ואח"כ באו עדים דפטור והא איהו ס"ל דשור לרגלו ומבעה לשינו ולא איירי מתניתין בקנסות אע"כ צ"ל דמ"מ מרמז לנו התנא אפי' במילי דלא איירי ברישא וא"ש:

ואגב דעסוקים בענין שבד"א. אביא בזה מה אשר תירצתי איזה קושי' בב"ב דף מ"ב דאיתא שם אמר רב המוכר שדהו בעדים גובה בנכסים משועבדים כו' ופריך ומי אמר רב הכי והתנן המלוה את חבירו בשטר כו' וע"י עדים גובה מנכסים ב"ח וכי תימא רב תנא ופליג והא רב ושמואל דאמרי תרווייהו מלוה ע"פ אינו גובה לא מן היורשים ולא מן הלקוחות ומשני מלוה אזביני קא רמית כו' ולכאורה קשה ל"ל להגמ' להאריך ולפרוך מקודם ממתני' דהמלוה את חבירו הנ"ל. דה"ל למפרך בקוצר רב אדרב מהא דאמר רב המוכר שדה בעדים גובה מנכסים משועבדים אדרב שאמר מלוה ע"פ אינו גובה לא מן היורשים כו'. ושוב מצאתי שהעיר בזה בתורת חיים ע"ש מה שתי'. ולענ"ד י"ל בפשיטות דבקיצור ליכא למפרך רב אדרב די"ל דהא דאמר דאמר רב מע"פ אינו גובה כו'. מיירי במלוה ע"פ גמורה היינו אף בלא עדים אלא שחייב מודה דלכך אינו גובה לא מן היורשים ולא מן הלקוחות משום דכה"ג בוודאי לית לי' קלא משא"כ ע"י עדים איכא קלא. ולכך אמר רב דהמוכר שדהו בעדים דגובה מנכסים משועבדים ומש"ה האריך להקשות ממתני' דתנן ע"י עדים גובה מנכסים ב"ח. וע"ז דחה די"ל רב תנא ופליג. וא"כ מהשתא פריך אאידך דרב ממ"ש רב ושמואל דאמרי תרווייהו דמע"פ אינו גובה כו' ומעתה א"א לתרץ כהנ"ל דרב מיירי בדליכא עדים כלל דזה אינו דא"כ גם שמואל ס"ל כן. דדוקא באין עדים כלל הוא דאמר דאין גובה כו'. אבל ביש עדים גובין אף מן הלקוחות. וא"כ יקשה על שמואל ממתני' דקתני ע"י עדים גובין אך מנכסים ב"ח. ואיך פליג איהו על המתני' דהא שמואל לאו תנא הוא. אע"כ דאיירי רב ושמואל אף במלוה ע"פ בעדים. מ"מ ס"ל דאין גובין מן היורשים ומן הלקוחות ושפיר קשי' דרב אדרב:

תוכן העניינים

שארית יעקב (דניזון) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה