שארית יעקב (דניזון) חלק א· רבי יעקב דניזון
שאלות ותשובות או"ח · סימן ז
בענין מצוה הבאה בעבירה
הנוב"י בסוף מה"ק ובמה"ת סי' קל"ה הקשה על ד' ריב"א שהביא התוס' בחולין קמ"א א' ד"ה לא צריכה כו' דהא דקיי"ל דאין עשה דוחה ל"ת ועשה. אינו אלא משום העשה. אבל הלאו נדחה ואין לוקין עליו יעו"ש. והקשה דאיך קאמר דאין לוקין עליו. הא סוף סוף. כיון דלענין דחי'. לא דחי. ואין לו לחרוש דעשה דכסוי הדם. לא ידחה העשה והל"ת דיו"ט. וא"כ אם עבר וחרש. ועשה המ"ע דכסוי הדם. הוה האי עשה מהב"ע מדאורייתא. וא"כ נחשב כאלו לא קיים העשה כלל. וממילא לוקין עליו מפני הל"ת יעו"ש:
ולענ"ד נראה ליישב בפשיטות ע"פ מש"כ השעה"מ בפ"ח דלולב סוף הלכה ה'. לחלק במהב"ע בין איסור שהוא מצ"ע כמו טבל. ובין איסור. שהוא אך שהיום גורם. כמו מוקצה ביו"ט. והוכיח כן מהירושלמי דשבת. וכ"כ ג"כ בשו"ת רע"א בסי' קע"ד לענין מל בשבת שלא בזמנו. דלית בזה משום מהב"ע. כיון דאינו גופו עבירה. וראייתו ג"כ מהירושלמי הנ"ל יע"ש. וא"כ לפ"ז י"ל דגם ריב"א הנ"ל ס"ל כן. וא"כ דברי הריב"א מיושבים שפיר. דגבי חרישה ביו"ט. אף אם עבר וחרש. בכדי לקיים העשה דכה"ד. קיים שפיר המ"ע. דלא שייך מהב"ע. כיון שאין גופו עבירה. אלא מצד הזמן שהוא יו"ט. וא"כ הל"ת נדחה מפני העשה. ואינה במלקות. ושפיר פריך הגמ' בפסחים אחרישה לא לחייב:
ולפ"ז מיושב ג"כ קושי' השעה"מ בפ"ג דנדרים. שהקשה לד' הריב"א הנ"ל. מסוגי' דב"מ דף ל' ת"ר והתעלמת כו' לכהן והוא בבית הקברות כו' ופריך פשיטא הא אין דוחה עשה ל"ת ועשה וכה"ג איתא שם לקמן ל"ב תניא א"ל אביו היטמא כו' ופריך הגמ' ל"ל קרא הא אין עשה דוחה ל"ת ועשה כו'. והקשה השעה"מ הנ"ל דלפי שיטת הריב"א מאי קושי' הא אי מטעם דלא דחי עשה ל"ת ועשה. מ"מ אינו לוקה אם עבר וטמא א"ע. ולהכי איצטרך קרא דוהתעלמת גבי כהן והוא בבה"ק או קרא דאיש אמו ואביו כו' לאשמעינן דהיכא דהאבידה בבה"ק ליתא כלל העשה דאבידה. או היכא שאמר לו אביו היטמא. ליתא בו כלל העשה דכיבוד. א"כ אם עבר וטמא א"ע לוקה יעו"ש:
ולפי מ"ש ניחא דעיקר דברי הריב"א לא נאמרו כ"א לתרץ שם גבי חרישה ביו"ט. דרק עבירה מצד הזמן הוא. התם י"ל דהלאו נדחה מפני קיום מ"ע דכסוי הדם. שלא שייך מהב"ע כהנ"ל. משא"כ בעלמא. כמו דעבירות דטומאה בב"מ הנ"ל. שהוא איסור מצ"ע ושייך בו לומר מהב"ע. שם גם הריב"א מודה. דלא נוכל לומר דקיים מ"ע. כקושי' הנוב"י הנ"ל וא"כ לוקין עליו ושפיר פריך הגמ' ל"ל קרא כהנ"ל: