שארית יעקב (דניזון) חלק א· רבי יעקב דניזון
שאלות ותשובות או"ח · סימן ג
שאלה אם חמץ משש שעות ולמעלה עד הלילה עובר בבל יראה:
תשובה הנה ד' רש"י בפסחים ד' א' ד"ה בין לר"מ כו' מוכח דס"ל דגם מש"ש ולמעלה עובר בב"י. מדכתב שם חמץ אינו אסור מה"ת בבל יראה ובאכילה אלא מש"ש כו' עכ"ל יעו"ש. וכ"כ הח"י באו"ח סי' תמ"ג ס"ק א' והביא ראי' מפירש"י דב"ק כ"ט ב' בד"ה מש"ש ולמעלה דרש"י ס"ל כמ"ש יעו"ש:
אך קשה מהא דמוכיח המהרש"א לקמן י"א ב' ברש"י ד"ה לאחר המועד. מש"ש ולמעלה עד שתחשך דרש"י ע"כ ס"ל דאינו בלאו בל יראה אלא משהגיע ליל פסח יעו"ש. ועוד מוכח לכאורה כד' מהרש"א הנ"ל. מדברי רש"י בפסחים ס"ג א' ד"ה לשמו חייב משום דלא תשחט כו' ואח"כ כתב. ובמועד שלא לשמו. אלא לשום שלמים כו' וחייב משום דל"ת בהדי לאו דב"י כו'. ומדוע לא כתב רש"י זאת בריש דבריו. בהא דקאמר לשמו חייב ג"כ בל"ת בהדי לאו דב"י. ש"מ דס"ל דליכא בב"י עד הלילה. וכ"כ התויו"ט יעו"ש. ולפ"ז דברי רש"י סתרי אהדדי:
ולענ"ד נראה לישב. דמ"ש רש"י כאן בדף ד' ע"א. ובב"ק הנ"ל. דגם לפני זמנו מש"ש ולמעלה ג"כ עובר בב"י. אינו אלא אליבא דר"י דס"ל דלפני זמנו היינו מש"ש ולמעלה ג"כ עובר בלאו דאכילה. כמו דיליף ר"י בדף כ"ח ע"ב. לדידי' ס"ל לרש"י. דגם בלאו דב"י עובר. משום דאיתקש השבתת חמץ לאיסור אכילה כמו דאיתא בגמ' דף ה' ע"א וכפירש"י שם. והא דכתבו התוס' שם בד"ה דהא כו' ומהכא לא מצי למילף כו' אלא לשאור של שבעת ימים כו' יעו"ש. י"ל דעיקר כוונתם שר"ל דמהכא לחוד לא נוכל למילף. משום דיש לדחות. דלא השוה הכתוב אלא לשאור של שבעת ימים. אבל לפי דיליף ר"י איסור אכילה בלפ"ז מקרא אחד. אזי ילפינן שפיר ההיקש. דמשעה שמוזהר שלא לאכול חמץ צוה להשבית שאור וחמץ כדי שלא יעבור על ב"י וכפירש"י שם בד"ה השבתת כו' יעו"ש:
ובזה י"ל ד' רש"י בריש פ' אלו עוברין כו' דפירש"י דעוברים ג"כ בלאו דב"י. והקשו התוס' שם מנ"ל לפרש כן. הא אפי' לענין אכילה לא הוי מחוייב אי לאו דרבי' קרא. ומהיכי תיתי ללאו ב"י יעו"ש די"ל דד' רש"י דמסתברא דכל היכא דרבי' לאו לענין אכילה ממילא ידענא דעובר ג"כ בב"י. משום דילפינן ביעור מאכילה מהיקש הנ"ל:
וע"כ שפיר פירש"י כאן בין לר"י כו' דגם מש"ש ולמעלה איכא לאו דב"י. וכן בב"ק דאמר שם ר"א שני דברים אינם ברשותו של אדם. ופירש"י משום דאסור בהנאה. ומסיק ואלו הם חמץ מש"ש ולמעלה. אלמא דר"א כר"י ס"ל דאף מש"ש ולמעלה אסור בהנאה. ושפיר פירש"י דממילא ידעינן דגם עובר בב"י מש"ש ולמעלה וכמו שכתבתי מהיקש הנ"ל:
אבל לר"ש דס"ל דחמץ לפני זמנו ליכא לאו אף לאכילה עד הלילה. ממילא לדידי' ליכא לאו ב"י מש"ש ולמעלה עד הלילה. ובזה מיושב מה שהוכיח המהרש"א בדף י' מפירש"י דאינו עובר בב"י מש"ש ולמעלה. עד שתחשך. דהתם קאי רש"י לרבנן דפליגי שם על ר"י א"כ שפיר י"ל דהחכמים כר"ש ס"ל דליכא לאו מש"ש עד הלילה לאכילה. וממילא ה"ה דליכא לאו דב"י. ובזה מדוקדק דברי רש"י בפסחים ס"ג הנ"ל. דשם קאי אליבא דר"ש. דלדידי' ליכא לאו דב"י עד הלילה. ולכך ברישא דר"ש שאמר בי"ד לשמו. לא כתב רש"י דלחייב נמי בלאו דב"י. כ"א לאו דל"ת לבד. משא"כ אח"כ בתוך המועד של פסח לשמו. שם יוכל רש"י לפרש אף לר"ש דלחייב על בל תשחוט בהדי לאו דבל יראה. דבתוך הפסח לכ"ע עובר בב"י:
ולפ"ז יש לישב דברי הרמב"ם בפ"ג מחו"מ ה' ח' שכתב ולפיכך אם לא ביטל קודם ש"ש ומש"ש למעלה מצא חמץ כו' ה"ז עובר בב"י ובב"י עכ"ל. מהשגת הראב"ד. שהשיג עלי' דשבעת ימים כתיב יע"ש. ומה שתי' המ"מ. זהו דוחק גדול כי משמעות דברי הרמב"ם מבואר להדי' כמו שהבין הראב"ד בדברי הרמב"ם. דעל ש"ש ולמעלה קאי. כי על מצא חמץ ביו"ט. כתב אח"כ ואם מצא ביו"ט כו'. וכן יאמר המעיין שם. אך לפמ"ש לעיל ד' רש"י אליבא דר"י דס"ל דלפני זמנו עובר בלאו דאכילה. ה"ה שעובר גם בלאו דב"י. משום דאיתקש השבתה לאכילה. וכן קצת ראי' ממה שפסק הרמב"ם בפ"ד מחו"מ ה' ח'. דתערובת חמץ עובר בב"י. מוכח ד' הרמב"ם דס"ל כד' רש"י. דכל היכא דאיכא לאו באכילה. איכא גם לאו דב"י כמ"ש לעיל. דאל"כ תקשה על הרמב"ם קושי' של ר"ת הנ"ל מנ"ל הא כהנ"ל. ולפ"ז א"ש מ"ש הרמב"ם הנ"ל. כיון שפסק הרמב"ם בפ"א מחו"מ ה' ח' כר"י. דמש"ש ולמעלה. איכא לאו באכילתו. א"כ ממילא דה"ה דמש"ש ולמעלה איכא גם לאו דב"י כמ"ש לעיל בד' רש"י. ונהי דכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא. כקושי' והשגת הראב"ד. ע"ז י"ל מ"מ מדאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ. מזה ילפינן דהיכא דיש לאו באכילה. יש ג"כ לאו דב"י. אלא שי"ל דהראב"ד אזיל לשיטתי' הובא בפ"ש בהרא"ש סי' ד' דפסק כר"ש דמש"ש ולמעלה אינו עובר ג"כ על לאו דאכילה. וממילא ליכא לאו דב"י. משא"כ הרמב"ם אזיל ג"כ לשיטתי' דפסק כר"י כהנ"ל. ע"כ א"ש דפסק ג"כ דמש"ש ולמעלה איכא ב"י כהנ"ל. שוב מצאתי בנוב"י מהד"ק באו"ח סי' ך' שתלה ג"כ פלוגתא דהרמב"ם והראב"ד הנ"ל. בפלוגתא דר"י ור"ש כמו שכתבתי לעיל. ושמחתי כי כוונתי ב"ה לד' הגאון הגדול כמוהו: