רש"י על תהילים· רש״י
פרק עו · פסוק ה
נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר. לְשׁוֹן ״נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ״ (איכה ב:ז), ״נֵאַרְתָּ בְרִית עַבְדֶּךָ״ (תהלים פט:מ) – מְנָאֵר אֶת אוֹיְבֶיךָ וְקָמֶיךָ וּמְטַאטְאָן מִן הָעוֹלָם. נָאוֹר עַל שֵׁם מַעֲשָׂיו נִקְרָא, כְּמוֹ ״חַנּוּן״ (שמות כב:כו), וְ״רַחוּם״ (תהלים קיא:ד), וְ״קַנּוֹא״ (יהושע כד:יט) – עַל שֵׁם שֶׁהוּא חוֹנֵן, שֶׁהוּא מְרַחֵם, שֶׁהוּא מְקַנֵּא:
אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. חָזָק מֵעֲנָקִים טוֹרְפִים הַגְּבוֹהִים כְּהָרִים, וּלְנֶגְדְּךָ אֵין גְּבוּרָתָם נוֹדַעַת: