אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק עו

פרק עה

פסוק ד

שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת. שֶׁל סַנְחֵרִיב וְאוּכְלוּסָיו (מלכים ב יט:לה):

רִשְׁפֵי קָשֶׁת. אֵין רִשְׁפֵי קֶשֶׁת לְשׁוֹן ״רִשְׁפֵּי אֵשׁ״ (שיר השירים ח:ו) שֶׁאֵין לְשׁוֹן רִשְׁפֵּי אֵשׁ נוֹפְלִים בְּקֶשֶׁת, וְזֶה רָפֵי וְרִשְׁפֵּי אֵשׁ דָּגוּשׁ. וְרִשְׁפֵי קֶשֶׁת לְשׁוֹן ״וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף״ (דברים לב:כד) דִּמְתַרְגְּמִינָן ״עוֹף״, ״וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״ (איוב ה:ז). וְכֵן ״וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים״ (תהלים עח:מח) לְצִפֳּרִים, וְכֵן וּבְנֵי רֶשֶׁף בְּנֵי עֲפִיפָה הֵם שֵׁדִים יַגְבִּיהוּ לָעוּף. אַף זֶה לְשׁוֹן חִצִּים הַמְעוֹפְפִים כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם״ (תהלים צא:ה), שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת חִצִּים שֶׁהַקֶּשֶׁת מְעוֹפֵף. וְכָל הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב שֶׁלֹּא מָצִינוּ אוֹיֵב נוֹפֵל בִּירוּשָׁלַיִם אֶלָּא הוּא:

פסוק ה

נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר. לְשׁוֹן ״נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ״ (איכה ב:ז), ״נֵאַרְתָּ בְרִית עַבְדֶּךָ״ (תהלים פט:מ) – מְנָאֵר אֶת אוֹיְבֶיךָ וְקָמֶיךָ וּמְטַאטְאָן מִן הָעוֹלָם. נָאוֹר עַל שֵׁם מַעֲשָׂיו נִקְרָא, כְּמוֹ ״חַנּוּן״ (שמות כב:כו), וְ״רַחוּם״ (תהלים קיא:ד), וְ״קַנּוֹא״ (יהושע כד:יט) – עַל שֵׁם שֶׁהוּא חוֹנֵן, שֶׁהוּא מְרַחֵם, שֶׁהוּא מְקַנֵּא:

אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. חָזָק מֵעֲנָקִים טוֹרְפִים הַגְּבוֹהִים כְּהָרִים, וּלְנֶגְדְּךָ אֵין גְּבוּרָתָם נוֹדַעַת:

פסוק ו

אֶשְׁתּוֹלְלוּ. כְּמוֹ הִשְׁתּוֹלְלוּ; כְּמוֹ ״וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר אֲחַזְיָה וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב כ:לה) – כְּמוֹ הִתְחַבֵּר. וְנִגְזַר אֶשְׁתּוֹלְלוּ מִגִּזְרַת ״מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל״ (איוב יב:יז), וְהוּא לְשׁוֹן מִשְׁגֶּה וְ״שָׁלוּ״ (דניאל ג:כט), כְּשׁוֹטִים שׁוֹגִים; וְהַתָּי״ו נוֹפֶלֶת בִּלְשׁוֹן הַמִּתְפַּעֵל בְּאֶמְצַע הַתֵּיבָה, בְּכָל תֵּיבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ שִׁי״ן:

נָמוּ שְׁנָתָם. נִרְדְּמוּ בְּשֵׁינָה, לְשׁוֹן ״תְּנוּמָה״ (תהלים קלב:ד):

וְלֹא מָצְאוּ יְדֵיהֶם. וְכֹחָם, כְּשֶׁבָּאתָ לִפָּרַע מֵהֶם:

פסוק ז

נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס. וָי״ו שֶׁל וְרֶכֶב טְפֵלָה הִיא, כְּמוֹ ״אֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה״ (בראשית לו:כד) – וָי״ו שֶׁל וְאַיָּה טְפֵלָה הִיא:

פסוק ח

מֵאָז אַפֶּךָ. מִשָּׁעָה שֶׁאַתָּה כּוֹעֵס:

פסוק ט

מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין. כְּשֶׁנִּתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה עַל פּוּרְעָנוּתוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב, וְנִתְקַיֵּם בּוֹ: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּרְאָה מִמֶּנּוּ וּמֵאוּכְלוּסָיו, אָז שָׁקָטָה:

פסוק י

בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט מֵאוֹיְבָיו, לְהוֹשִׁיעַ חִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ:

פסוק יא

כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ. כַּעֲסָן שֶׁל רְשָׁעִים גּוֹרֵם שֶׁהַבְּרִיּוֹת מוֹדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהֵם מַרְאִין כַּעֲסָם וְהַקָּבָּ״ה נִפְרָע מֵהֶם הַכֹּל מְקַלְּסִין לְפָנָיו, וְאַף הֵם עַצְמָם מְקַלְּסִין לְפָנָיו כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁאֵין כַּעֲסָן כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּנְבוּכַדְנֶצַּר כְּשֶׁהִשְׁלִיךְ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ מַה נֶּאֱמַר שָׁם ״יְהֵא שְׁמֵיהּ דֶּאֱלָהָא מְבָרַךְ וְגוֹ׳״ (דניאל ג:כח). וְעַל יְדֵי כֵן שְׁאֵרִית הַחֵמֹת תַּחְגֹּר תְּעַכֵּב וְתַחְדֹּל, שְׁאָר הָרְשָׁעִים מְעֻכָּבִים וְנִמְנָעִים מִלְּהַרְאוֹת גַּאֲוָתָם וַחֲמָתָם. תַּחְגֹּר לְשׁוֹן עֲכָבָה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (בכורות לז:): פְּגִימַת הַסַּכִּין כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בּוֹ הַצִּפֹּרֶן. וְשָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַגָּאוֹן בַּר׳ יִצְחָק שֶׁהָיָה מֵבִיא הַמִּקְרָא הַזֶּה עֵדוּת לְאוֹתָהּ מִשְׁנָה. וְיֵשׁ עוֹד לִפְתֹּר חֲגִירָה זוֹ כְּמַשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן חֲגוֹרָה, וּפֵרוּשׁוֹ לְךָ נָאֶה לַחֲגֹר חֵמָה וְלַעֲטוֹת קִנְאָה כִּי הַכֹּחַ וְהַיְּכֹלֶת שֶׁלְּךָ, וּלְשׁוֹן שְׁאֵרִית זֶה הוּא מֵאַחַר שֶׁחֲמַת אָדָם אֵינוֹ כְּלוּם נִשְׁאֲרוּ כָּל חֲגוֹרוֹת חֵמָה לְךָ:

פסוק יב

נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ. נִדְרֵיכֶם:

כָּל סְבִיבָיו. הַשּׁוֹמְעִים תְּשׁוּעָה זוֹ, וְכֵן עָשׂוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו יט:יח) ״יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַה׳ צְבָאוֹת״:

יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא. לָמָּה? לְפִי שֶׁבְּעֵת חֶפְצוֹ:

פסוק יג

יִבְצֹר רוּחַ. גַּסָּה שֶׁל נְדִיבִים, מְמַעֵט גַּאֲוָתָם. יִבְצֹר יְמַעֵט, כְּמוֹ (בראשית יא:ו) ״לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם״:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה