רש"י על תהילים· רש״י
פרק עה
פסוק א
אַל תַּשְׁחֵת. אֶת יִשְׂרָאֵל (שו״ט עה:א):
פסוק ב
הוֹדִינוּ לְךָ אֱלֹהִים. עַל הַטּוֹבָה הוֹדִינוּ אַף עַל הָרָעָה, וְקָרוֹב בְּפִינוּ שִׁמְךָ תָּמִיד (ברכות נד.):
סִפְּרוּ. דּוֹרוֹתֵינוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ תָּמִיד:
פסוק ג
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד. כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ יוֹם טוֹב, אֵין אָנוּ עֲסוּקִים בְּנִבּוּל פֶּה וְקַלּוּת רֹאשׁ:
אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט. אָנוּ נוֹתְנִין אֶל לִבֵּנוּ לְהַלֶּלְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ מֵעֵין הַמְּאֹרָע לַיּוֹם:
פסוק ד
נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ וְגוֹ׳. בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, כְּשֶׁהָיוּ נְמוֹגִים הָאָרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ מִתְּנַאי שֶׁהִתְנֵיתָ עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (שבת פח.): אִם לֹא יְקַבְּלוּ וְכוּ׳ תַּחְזְרוּ לְתֹהוּ וָבֹהוּ:
תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ. כְּשֶׁאָמַרְתִּי: ״נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע״ (שמות כד:ז):
פסוק ה
לַהוֹלְלִים. לָרְשָׁעִים הַמְעַרְבְּבִים אֶת יִשְׂרָאֵל:
פסוק ז
כִּי לֹא מִמּוֹצָא. הַשֶּׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבוֹ, וְלֹא מִן הַמִּדְבָּרוֹת שֶׁאַתֶּם מְפָרְשִׂים בְּשַׁיָּרָא לְהַרְבּוֹת מָמוֹן, לֹא בְכָל אֵלֶּה לְהָרִים קֶרֶן:
פסוק ח
כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט. עַל כָּל הָרָעָה שֶׁעֲשִׂיתֶם:
זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. הַגְּבוֹהִים יַשְׁפִּיל וְהַנְּמוּכִים יָרִים (תנחומא, מטות ט):
פסוק ט
כִּי כוֹס. הַתַּרְעֵלָה בְּיָדוֹ:
וְיַיִן חָמַר. חָזָק, וִינוֹ״שׁ בְּלַעַ״ז:
מָלֵא מֶסֶךְ. הַכּוֹס מָלֵא מֶזֶג, לִמְזֹג וּלְהַשְׁקוֹת אֶת כָּל הַגּוֹיִם:
וַיַּגֵּר מִזֶּה. מִזֶּה הַכּוֹס יָפִיץ וְיִקְלַח אֶת מִשְׁתֵּיהֶם, לְשׁוֹן ״כְּמַיִם מֻגָּרִים״ (מיכה א:ד):
פסוק י
וַאֲנִי אַגִּיד לְעוֹלָם. מֵאָז וָהָלְאָה, אֶת נִקְמָתוֹ וּגְבוּרָתוֹ:
פסוק יא
וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים. שֶׁל עֲמָלֶק:
אֲגַדֵּעַ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כה:יד) ״וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל יְגַדְּעוּ קֶרֶן עֲמָלֵק וְגוֹ׳״, וְאָז תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק שֶׁל עוֹלָם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: