רש"י על תהילים· רש״י
פרק עו · פסוק ד
שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת. שֶׁל סַנְחֵרִיב וְאוּכְלוּסָיו (מלכים ב יט:לה):
רִשְׁפֵי קָשֶׁת. אֵין רִשְׁפֵי קֶשֶׁת לְשׁוֹן ״רִשְׁפֵּי אֵשׁ״ (שיר השירים ח:ו) שֶׁאֵין לְשׁוֹן רִשְׁפֵּי אֵשׁ נוֹפְלִים בְּקֶשֶׁת, וְזֶה רָפֵי וְרִשְׁפֵּי אֵשׁ דָּגוּשׁ. וְרִשְׁפֵי קֶשֶׁת לְשׁוֹן ״וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף״ (דברים לב:כד) דִּמְתַרְגְּמִינָן ״עוֹף״, ״וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״ (איוב ה:ז). וְכֵן ״וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים״ (תהלים עח:מח) לְצִפֳּרִים, וְכֵן וּבְנֵי רֶשֶׁף בְּנֵי עֲפִיפָה הֵם שֵׁדִים יַגְבִּיהוּ לָעוּף. אַף זֶה לְשׁוֹן חִצִּים הַמְעוֹפְפִים כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם״ (תהלים צא:ה), שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת חִצִּים שֶׁהַקֶּשֶׁת מְעוֹפֵף. וְכָל הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב שֶׁלֹּא מָצִינוּ אוֹיֵב נוֹפֵל בִּירוּשָׁלַיִם אֶלָּא הוּא: