רש"י על תהילים· רש״י
פרק מה · פסוק י
בְּנוֹת מְלָכִים. יִהְיוּ מְבַקְּרוֹת אוֹתְךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקוֹתַיִךְ״ (ישעיהו מט:כג):
בְּיִקְּרוֹתֶיךָ. קוֹ״ף דָּגוּשׁ, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן בִּקּוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב יוֹ״ד לְפָנֶיהָ. רָאִיתִי בְּנִקּוּד רַב סְעַדְיָה תֵּיבָה זוֹ סְדוּרָה עִם ״מִי נָתַן לִמְשִׁיסָּה יַעֲקֹב״ (ישעיהו מב:כד), שֶׁכָּתוּב בּוֹ יוֹ״ד וְהַסָּמֶ״ךְ מֻדְגֶּשֶׁת. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן יוֹקֶר, כְּמוֹ ״יְקָר מִכְּלִי פָז״ (איוב כח:יז) (ס״א אינו):
שֵׁגַל. מַלְכָּה, כְּמוֹ ״וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ״ (נחמיה ב:ו), ״וְיִשְׁתּוֹן בְּהוֹן מַלְכָּא רַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵיהּ וּלְחֵינָתֵיהּ״ (דניאל ה:ב). אִשְׁתְּךָ תִּתְיַצֵּב לִימִינְךָ:
בְּכֶתֶם אוֹפִיר. בִּקְבוּצַת עֲדִי זָהָב הַבָּא מֵאוֹפִיר: