רש"י על תהילים· רש״י
פרק מה · פסוק ט
מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת. ״קִדָּה״ (שמות ל:כד) מְתַרְגְּמִינָן ״קְצִיעֲתָא״:
כָּל בִּגְדוֹתֶיךָ. כָּל בְּגָדֶיךָ מְרִיחִים כְּרֵיחַ בְּשָׂמִים, וּמִדְרָשׁוֹ (ירושלמי פאה א, א): כָּל בְּגִידוֹתֶיךָ וְסִרְחוֹנֶיךָ מִתְכַּפְּרִים וּמְרִיחִים רֵיחַ עָרֵב:
מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ. יוֹתֵר מֵהֵיכְלֵי שֵׁן מְשֻׁבָּחִים הַהֵיכָלוֹת הַמְּתֻקָּנִים לְךָ בְּגַן עֵדֶן לְשַׂמֵּחֲךָ בָּהֶם. שֵׁן אִיבוֹיְיר״א בְּלַעַ״ז:
מִנִּי שִׂמְּחוּךָ. הֵיכָלוֹת אֲשֶׁר מִנִּי, הֵם שִׂמְּחוּךָ, הַנּוֹתְנִים שְׂכָרְךָ: