רש"י על תהילים· רש״י
פרק מה
פסוק א
עַל שׁוֹשַׁנִּים. לִכְבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יִסְּדוּ הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁהֵם רַכִּים כְּשׁוֹשַׁנִּים וְנָאִים כְּשׁוֹשַׁנִּים, וּמַרְטִיבִים מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּשׁוֹשַׁנִּים (שיר השירים ב:ג):
מַשְׂכִּיל. עַל יְדֵי תּוּרְגְּמָן (פסחים קיז.):
שִׁיר יְדִידוֹת. שִׁיר אֲהוּבִים, שִׁיר שֶׁל שֶׁבַח לָהֶם, לְהַאֲהִיבָם עַל הַבְּרִיּוֹת וּלְהַאֲהִיב תּוֹרָתָם עֲלֵיהֶם:
פסוק ב
רָחַשׁ לִבִּי. כָּךְ הִתְחִיל הַמְשׁוֹרֵר בְּשִׁירוֹ: הִשְׁרִיץ לִבִּי בְּקִרְבִּי דָּבָר טוֹב בְּשִׁבְחֲךָ אַתָּה, תַּלְמִיד חָכָם;
רָחַשׁ. לְשׁוֹן נַעֲנוּעַ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן שִׁירוּץ וְרִיחוּשׁ:
אוֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לַמֶּלֶךְ. הַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁיִּסַּדְתִּי וְעָשִׂיתִי, אֲנִי אוֹמְרוֹ לַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח:טו) ״בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ״:
לְשׁוֹנִי. צַח בְּשִׁירִים כְּעֵט סוֹפֵר מָהִיר. רָאִיתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן: מָהִיר בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי בָּקִי:
פסוק ג
יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם. הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת חַיֵּי שָׁעָה, לָמָּה? לְפִי שֶׁהוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ לְהוֹרוֹת כַּהֲלָכָה. הוּצַק – כְּמוֹ נִשְׁפַּךְ, כְּמוֹ ״מוּצָקוֹת״ (זכריה ד:ב), ״וַיִּצֹק עָלֶיהָ שֶׁמֶן״ (ויקרא ב:א):
עַל כֵּן בֵּרַכְךָ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״ה׳ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן״, וּמַה שְּׂכָרָן? ״ה׳ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם״ (תהלים כט:יא):
פסוק ד
חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ. לְהִלָּחֵם מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְהוּא הוֹדְךָ וְהוּא הֲדָרֶךָ:
פסוק ה
עַל דְּבַר אֱמֶת. לְהוֹרוֹת כַּדָּת, וּלְהִתְנַהֵג בְּעַנְוַת צֶדֶק:
וְתוֹרְךָ. הַתּוֹרָה וּדְבַר הָאֱמֶת שֶׁתַּעֲסֹק בּוֹ, הִיא תוֹרֶה אוֹתְךָ טַכְסִיסֵי הַמִּלְחָמָה לַעֲשׂוֹת יְמִינֶךָ נוֹרָאוֹת. לְפִי שֶׁהִזְכִּיר תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן מִלְחָמָה, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן יָמִין הַמְיֻמֶּנֶת לְהִלָּחֵם, (כְּלוֹמַר הֶסְדֵּר לְהִלָּחֵם בְּיַד יָמִין):
פסוק ו
חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ. שְׁנוּנִים אֲגִיֵּישׁוֹ״ץ בְּלַעַ״ז, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס. מָצִינוּ שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים חִצִּים, שֶׁנֶּאֱמַר ״כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים״ (תהלים קכז:ד). וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים (הַמְּזֻיָּנִים) בַּהֲלָכָה קְרוּיִים אוֹיְבִים זֶה לָזֶה לְפִי שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר״ (תהלים קכז:ה):
עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ. בִּשְׂכַר הַתּוֹרָה יִפְּלוּ הָעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים תַּחְתֵּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
פסוק ז
כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים. כִּסְאֲךָ, שַׂר וְשׁוֹפֵט, לְעוֹלָם וָעֶד; כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה״ (שמות ז:א). וְלָמָּה? בִּשְׁבִיל שֶׁשֵּׁבֶט מִישׁוֹר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ. שֶׁמִּשְׁפָּטֶיךָ אֱמֶת וְרָאוּי אַתָּה לִמְלוֹךְ:
פסוק ח
מְשָׁחֲךָ וְגוֹ׳ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן. כָּל לְשׁוֹן גְּדֻלָּה נוֹפֵל עָלֶיהָ לְשׁוֹן מְשִׁיחַת שֶׁמֶן, כְּדַת הַמְּלָכִים:
פסוק ט
מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת. ״קִדָּה״ (שמות ל:כד) מְתַרְגְּמִינָן ״קְצִיעֲתָא״:
כָּל בִּגְדוֹתֶיךָ. כָּל בְּגָדֶיךָ מְרִיחִים כְּרֵיחַ בְּשָׂמִים, וּמִדְרָשׁוֹ (ירושלמי פאה א, א): כָּל בְּגִידוֹתֶיךָ וְסִרְחוֹנֶיךָ מִתְכַּפְּרִים וּמְרִיחִים רֵיחַ עָרֵב:
מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ. יוֹתֵר מֵהֵיכְלֵי שֵׁן מְשֻׁבָּחִים הַהֵיכָלוֹת הַמְּתֻקָּנִים לְךָ בְּגַן עֵדֶן לְשַׂמֵּחֲךָ בָּהֶם. שֵׁן אִיבוֹיְיר״א בְּלַעַ״ז:
מִנִּי שִׂמְּחוּךָ. הֵיכָלוֹת אֲשֶׁר מִנִּי, הֵם שִׂמְּחוּךָ, הַנּוֹתְנִים שְׂכָרְךָ:
פסוק י
בְּנוֹת מְלָכִים. יִהְיוּ מְבַקְּרוֹת אוֹתְךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקוֹתַיִךְ״ (ישעיהו מט:כג):
בְּיִקְּרוֹתֶיךָ. קוֹ״ף דָּגוּשׁ, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן בִּקּוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב יוֹ״ד לְפָנֶיהָ. רָאִיתִי בְּנִקּוּד רַב סְעַדְיָה תֵּיבָה זוֹ סְדוּרָה עִם ״מִי נָתַן לִמְשִׁיסָּה יַעֲקֹב״ (ישעיהו מב:כד), שֶׁכָּתוּב בּוֹ יוֹ״ד וְהַסָּמֶ״ךְ מֻדְגֶּשֶׁת. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן יוֹקֶר, כְּמוֹ ״יְקָר מִכְּלִי פָז״ (איוב כח:יז) (ס״א אינו):
שֵׁגַל. מַלְכָּה, כְּמוֹ ״וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ״ (נחמיה ב:ו), ״וְיִשְׁתּוֹן בְּהוֹן מַלְכָּא רַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵיהּ וּלְחֵינָתֵיהּ״ (דניאל ה:ב). אִשְׁתְּךָ תִּתְיַצֵּב לִימִינְךָ:
בְּכֶתֶם אוֹפִיר. בִּקְבוּצַת עֲדִי זָהָב הַבָּא מֵאוֹפִיר:
פסוק יא
שִׁמְעִי בַת וּרְאִי. שִׁמְעִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּרְאִי דֶּרֶךְ הַטּוֹב (שיר השירים רבה א:ג):
וְהַטִּי אָזְנֵךְ. לַתּוֹרָה:
וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ. מֵעֵבֶר הַנָּהָר שֶׁאַתְּ גְּדֵלָה בֵּינֵיהֶם:
וּבֵית אָבִיךְ. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָבְדוּ אֲבוֹתֶיךָ בְּעֵבֶר הַנָּהָר (יהושע כד:ב):
פסוק יב
וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ. וְאִם תַּעֲשִׂי כֵּן, יִתְאַוֶּה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנוֹיֵי מַעֲשַׂיִךְ:
פסוק יג
וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ. כְּמוֹ ״וַיְחַל מֹשֶׁה״ (שמות לב:יא), וּבִשְׂכַר זֶה תִּזְכּוּ שֶׁיָּבִיאוּ לְךָ אֲשְׁכָּרִים וְדוֹרוֹן אוֹתָם שֶׁהֵם עַכְשָׁיו עֲשִׁירֵי עָם:
פסוק יד
כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה וְגוֹ׳. אוֹתָם שֶׁכָּל כָּבוֹד תָּלוּי בָּהֶם, וְהֵם כְּנֵסִיּוֹת שֶׁל מֶלֶךְ אֲשֶׁר נָהֲגוּ עַצְמָם בִּצְנִיעוּת, עַתָּה בִּגְדֵיהֶם חֲשׁוּבִים מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב שֶׁל כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים (תנחומא, וישלח ו). מִשְׁבְּצוֹת קָאטוֹנ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק טו
לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ. בְּבִגְדֵי רִקְמָה יְבִיאוּם מִנְחָה לַמֶּלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. רְקָמוֹת אברודי״ץ בְּלַעַ״ז, זֶה שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה וְגוֹ׳״ (ישעיהו סו:כ):
בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ. יֵלְכוּ אַחֲרֵיהֶם כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח:כג) ״וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי וְגוֹ׳ לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם״:
מוּבָאוֹת לָךְ. כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
פסוק יז
תַּחַת אֲבֹתֶיךָ וְגוֹ׳. לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אָמַר:
פסוק יח
אַזְכִּירָה שִׁמְךָ. כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר הַמְשׁוֹרֵר: