רש"י על תהילים· רש״י
פרק מד
פסוק ב
בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בְּנֵי קֹרַח בִּשְׁבִיל דּוֹרוֹת הַלָּלוּ הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, שֶׁאִלּוּ בִּשְׁבִיל עַצְמָם לֹא הָיָה לָהֶם לוֹמַר אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, שֶׁהֲרֵי הֵם עַצְמָם רָאוּ נִסֵּי הַמִּדְבָּר וְהַיָּם וְהַיַּרְדֵּן וּמִלְחֲמוֹת יְהוֹשֻׁעַ. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים (מדרש תהלים מד:א):
פסוק ג
תָּרַע לְאֻמִּים. הֲרֵעוֹתָ לְשִׁבְעָה אֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת וְשִׁלַּחְתָּם מִפָּנֵינוּ, וְאַתָּה בְּיָדְךָ כֹּחֲךָ הוֹרַשְׁתָּם מִתּוֹךְ אַרְצָם וַתִּטָּעֵם לַאֲבוֹתֵינוּ בְּתוֹכָהּ:
פסוק ד
רְצִיתָם. לְשׁוֹן רָצוֹן:
פסוק ה
צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב. גַּם לַבָּאִים אַחֲרֵינוּ:
פסוק ו
נָבוּס קָמֵינוּ. נִרְמֹס וְנִרְפֹּס אוֹיְבֵינוּ, לְשׁוֹן ״מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ״ (יחזקאל טז:ו), ״תָּבוּס נֹפֶת״ (משלי כז:ז), ״וְהָיוּ כְגִבּוֹרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת״ (זכריה י:ה):
פסוק י
אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ. אַף אִם אַתָּה תַּכְלִימֵנוּ אָנוּ שִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה:
פסוק יא
תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר. לְשׁוֹן הֹוֶה הוּא:
שָׁסוּ לָמוֹ. בָּזְזוּ נְכָסֵינוּ אִישׁ לוֹ:
פסוק יב
זֵרִיתָנוּ. אֶפַנְדִישְׁנוֹ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק כ
כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים. כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר: וְאַף כַּאֲשֶׁר הִשְׁפַּלְתָּנוּ בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה (ירמיהו ב:ו), מִדְבָּר מְקוֹם תַּנִּים, וְכִסִּיתָ עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת חֹשֶׁךְ, אַף בְּכָל זֹאת אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ, הוּא יַחֲקֹר זֹאת, כִּי הוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת וְגוֹ׳:
פסוק כג
כְּצֹאן טִבְחָה. כְּצֹאן שֶׁל טַבָּח:
פסוק כז
וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ. אֵין אָנוּ בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂינוּ, אֶלָּא לְמַעַן חַסְדְּךָ עֲשֵׂה: