רש"י על תהילים· רש״י
פרק לט · פסוק ו
הִנֵּה טְפָחוֹת. מְדוּדִים הֵם יְמֵי הָאָדָם כְּדָבָר הַנִּמְדָּד בִּטְפָחִים, כֵּן יְמֵי הָאָדָם קְצוּבִים. וְחֶלְדִּי. וְזִקְנָתֵנוּ כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, חֶלֶד, לְשׁוֹן חֲלוּדָה רדוייל בְּלַעַ״ז:
כָּל אָדָם נִצָּב. כָּל אָדָם חַי, הֶבֶל הֵם חַיָּיו וּמַצָּבוֹ: