אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק לט

פרק לח

פסוק א

לִידוּתוּן. שֵׁם אָדָם אֶחָד מִן הַמְשׁוֹרְרִים (דברי הימים א טז:מא-מב), וְגַם כְּלִי שִׁיר הָיָה שָׁם שֶׁשְּׁמוֹ יְדוּתוּן (תהלים סב:א). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַל הַדָּתוֹת וְעַל הַדִּינִין וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁל צָרָה הַנִּגְזֶרֶת עַל יִשְׂרָאֵל:

פסוק ב

אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי וְגוֹ׳. אֲנַחְנוּ הָיָה בְלִבֵּנוּ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמֵנוּ עַל כָּל הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ, שֶׁלֹּא נְהַרְהֵר וְנְדַבֵּר קָשֶׁה אַחַר מִדַּת הַדִּין, אַף עַל פִּי שֶׁהָרְשָׁעִים לְנֶגְדֵּנוּ הַמְּצִירִים לָנוּ:

מַחְסוֹם. כְּמוֹ ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר״ (דברים כה:ד), אמושלמנ״ט בְּלַעַ״ז. וְנֶאֱלַמְנוּ דוּמִיָּה יָמִים רַבִּים, וְגַם הֶחֱשֵׁינוּ מִטּוֹב אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה מִפְּנֵי יִרְאָתָם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ כְּאֵבֵנוּ נֶעְכַּר וְנִבְהַל. וּכְשֶׁשָּׁתַקְנוּ חַם לִבֵּנוּ בְּקִרְבֵּנוּ, וּבְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ בּוֹעֵר בָּנוּ כְּמוֹ אֵשׁ, וְהוּא גּוֹרֵם לָנוּ שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנֵנוּ (בְּלַחַשׁ ס״א אינו) לְפָנֶיךָ. וְזוֹ הִיא שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים: הוֹדִיעֵנו ה׳ קִצֵּנוּ, עַד מָתַי נִהְיֶה בַצָּרָה, וְנֵדַע מָתַי נִהְיֶה אֲנַחְנוּ חֲדֵלִים מִמֶּנָּה:

פסוק ו

הִנֵּה טְפָחוֹת. מְדוּדִים הֵם יְמֵי הָאָדָם כְּדָבָר הַנִּמְדָּד בִּטְפָחִים, כֵּן יְמֵי הָאָדָם קְצוּבִים. וְחֶלְדִּי. וְזִקְנָתֵנוּ כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, חֶלֶד, לְשׁוֹן חֲלוּדָה רדוייל בְּלַעַ״ז:

כָּל אָדָם נִצָּב. כָּל אָדָם חַי, הֶבֶל הֵם חַיָּיו וּמַצָּבוֹ:

פסוק ז

אַךְ בְּצֶלֶם. בְּחֹשֶׁךְ, פֵּרְשׁוֹ דּוּנַשׁ לְשׁוֹן ״צַלְמָוֶת״ (ישעיה ט:א), וּמְנַחֵם פֵּרְשׁוֹ צֶלֶם מַמָּשׁ כְּמוֹ ״כִּי בְצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״ (בראשית ט:ו), וְלֹא יִתָּכְנוּ דְּבָרָיו:

אַךְ הֶבֶל. הוּא כָּל הַהֲמִיָּה וְתַאֲוָה שֶׁלָּהֶם:

יִצְבֹּר. תְּבוּאָה בַּשָּׂדֶה כָּל יְמוֹת הַקָּצִיר:

וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם. אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי אֲסָפָם לַבַּיִת, שֶׁמָּא לִפְנֵי הָאָסִיף יָמוּת:

פסוק ח

וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי. מָה הִיא הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹאֵל וּמְיַחֵל מִמְּךָ? אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁמִּפְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי:

פסוק ט

חֶרְפַּת נָבָל. חֶרְפַּת הַנָּבָל אַל תְּשִׂימֵנִי, הָבֵא גַּם עָלָיו נְגָעִים וּמַכְאוֹבוֹת, שֶׁלֹּא יוּכַל לוֹמַר לִי: אַתֶּם לוֹקִים וְאָנוּ אֵין אָנוּ לוֹקִים. וְהַתְּפִלָּה הַזֹּאת גָּרְמָה לְהָבִיא יִסּוּרֵי חֳלָאִים עֲלֵיהֶם (בראשית רבה פח:א):

פסוק י

כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ. שֶׁהֵבֵאתָ עָלֵינוּ צָרָה:

פסוק יא

מִתִּגְרַת יָדְךָ. מִמּוֹרָא מַכּוֹתֶיךָ. תִּגְרַת לְשׁוֹן ״וַיָּגָר מוֹאָב״ (במדבר כב:ג), וְהַתָּי״ו יְסוֹד נוֹפֵל בַּתֵּיבָה כְּמוֹ תְּנוּבָה תְּלוּנָה תְּקוּמָה תְּחִנָּה, כֵּן פֵּירֵשׁ מְנַחֵם. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין תִּגְרַת לְשׁוֹן מָגוֹר, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר תְּגוּרָה כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מִן וַיָּשָׁב תְּשׁוּבָה וַיָּקָם וַיָּרָם וַיָּלֶן תְּקוּמָה תְּרוּמָה תְּלוּנָה, כֵּן אָמַר וַיָּגָר תְּגוּרָה אוֹ מְגוֹרָה כְּמוֹ ״מָגוֹר מִסָּבִיב״ (ירמיהו כ:ג), ״מְגוּרָתָם אָבִיא לָהֶם״ (ישעיהו סו:ד). הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין תִּגְרַת אֶלָּא כְּמוֹ ״לָמָּה תִּתְגָּרֶה בְּרָעָה״ (דברי הימים ב כה:יט), ״אַל תִּתְגָּרוּ בָם״ (דברים ב:ה), שֶׁהַפּוֹעַל שֶׁלּוֹ גָּרָה, כְּמוֹ קִוָּה אִוָּה צִוָּה שֶׁפְּעֻלָּתָם תִּקְוָה תַּאֲוָה מִצְוָה, כֵּן יֹאמַר מִן גָּרָה תִּגְרַת. וְכֵן פֵּירוּשׁוֹ: מִמַּכַּת יָדְךָ אֲשֶׁר אַתָּה מְגָרֶה עָלַי אֲנִי כָלִיתִי:

פסוק יב

בְּתוֹכָחוֹת. הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה (ויקרא כו; דברים כח) עַל עֲוֹנִינוּ שֶׁהֶעֱוִינוּ לְפָנֶיךָ, וְיִסַּרְתָּנוּ בָּהֶם:

וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ. הִרְקַבְתָּ בְּשָׂרֵינוּ כְּבֶגֶד שֶׁאֲכָלוֹ עָשׁ:

חֲמוּדוֹ. בְּשָׂרוֹ, שֶׁהוּא חֶמְדָּתוֹ:

פסוק יד

הָשַׁע מִמֶּנִּי. הֶרֶף יָדְךָ מִלְּהַלְקוֹתִי:

וְאַבְלִיגָה. וְאֶתְחַזְּקָה:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה