רש"י על תהילים· רש״י
פרק י · פסוק י
יִדְכֶּה יָשׁוֹחַ. כָּךְ דֶּרֶךְ הָאוֹרֵב, שֶׁמְּדַכֶּה וּמַשְׁפִּיל וּמַקְטִין עַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִכָּר:
וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵלְכָּאִים. חֵיל נִשְׁבָּרִים. רָאִיתִי בַּמְּסוֹרָה הַגְּדוֹלָה חֵלְכָּאִים אַחַת מֵחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה תֵּיבוֹת הַכְּתוּבוֹת תֵּיבָה אַחַת וְנִקְרָאוֹת שְׁתֵּי תֵיבוֹת, וּכְמוֹ ״וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּגָד״ (בראשית ל:יא) ״אֵשְׁדָּת לָמוֹ״ (דברים לג:ב) ״מַלְכֶּם תְּדַכְּאוּ עַמִּי״ (ישעיה ג:טו). אַף זֶה חֵלְכָּאִים, חֵיל שֶׁל נִשְׁבָּרִים, כָּאִים לְשׁוֹן ״וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת״ (תהלים קט:טז) וְאִם תֹּאמַר הַנּוּ״ן מִן הַשֹּׁרֶשׁ יוֹכִיחַ עָלָיו ״יַעַן הַכְּאוֹת לֵב צַדִּיק״ (יחזקאל יג:כב) לָמַדְנוּ הַנּוּ״ן שֶׁל נִכְאֶה כְּנוּ״ן שֶׁל ״נִמְבְזֶה״ (שמואל א טו:ט) וְנוּ״ן שֶׁל נִקְלֶה וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו שֶׁל רָשָׁע זֶה בִּרְמִיזוֹתָיו וּבִקְרִיצוֹתָיו לְשׁוֹן ״הַגִּישׁוּ עַצְמוֹתֵיכֶם״ (ישעיה מא:כא) ״עֹצֵם עֵינָיו״ (ישעיה לג:טו), חֵיל שֶׁל עֲנִיִּים. דָּבָר אַחֵר בַּעֲצוּמָיו עַל יְדֵי גִבּוֹרָיו, אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין הָרָשָׁע הַזֶּה מֵטִיל בַּקְּלִירוֹס שֶׁלּוֹ פֵּרוּשׁ חֵיל אֶלָּא גִבּוֹרִים כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּלְגֻבְרִין גִּבָּרֵי חַיִל דִּי בְחֵילֵהּ אֲמַר לְכַפָּתָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ״ (דניאל ג:כ). וּמְנַחֵם פָּתַר חֵלְכָּאִים כְּמוֹ דַּל וְחֵלֶךְ וְהַכָּ״ף יְסוֹד בַּתֵּיבָה: