רש"י על תהילים· רש״י
פרק י · פסוק ח
עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ. עֵינָיו שֶׁל עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם חֵילְךָ, יֶאֱרֹבוּ:
לְחֵלְכָה. עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלְכָה, שְׁנֵיהֶם בַּמְּסוֹרֶת מִן מִלִּין הַמְשַׁמְּשִׁין כָּה בִּמְקוֹם ךָ, כְּגוֹן (שמות ז:כט) ״וּבְכָה וּבְעַמְּךָ״ (משלי ב:יא) ״תְּבוּנָה תִנְצְּרֶכָּה״ (שמות כט:לה) ״כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֹתְכָה״ (שמואל א א:כו) ״הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה״. לָמַדְנוּ מִמְּסוֹרֶת שֶׁחֵלְכָה כְּמוֹ חֵילְךָ חֵיל שֶׁלְּךָ, וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתָהּ לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ וְכֵן יַעֲזֹב חֵלְכָה כְּמוֹ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵלְכָאִים עִנְיַן נְמוּכִים וּמְרוּדִים, וְכָה יְסוֹד הַמִּלָּה: