רש"י על תהילים· רש״י
פרק י
פסוק א
תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. תַּעְלִים עֵינַיִם לְעִתּוֹת הַצָּרָה:
פסוק ב
יִדְלַק. יִרְדֹּף, כְּמוֹ ״כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי״ (בראשית לא:לו):
יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ. נִתְפָּסִים הֵם הָעֲנִיִּים בִּמְזִמּוֹת שֶׁהָרְשָׁעִים חוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם:
פסוק ג
כִּי הִלֵּל רָשָׁע. מוּסָב עַל לָמָּה ה׳ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, כִּי עַתָּה עֲמָלֵק הָרָשָׁע מִתְהַלֵּל שֶׁמַּשִּׂיג כָּל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ:
וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה׳. וְהַגַּזְלָן שִׁבַּח אֶת עַצְמוֹ לֵאמֹר: נִאֵץ ה׳, וְשָׁלוֹם יִהְיֶה לִי (דברים כט:יח):
בֵּרֵךְ. כְּמוֹ בֵּרַךְ, לְשׁוֹן פִּעֵל. וְתֵדַע, שֶׁאִלּוּ הָיָה שֵׁם דָּבָר, הָיָה הַטַּעַם לְמַעְלָה בָּאוֹת הָרִאשׁוֹנָה, וְהָיָה נָקוּד פַּתַּח, וְזֶה נָקוּד קָמַץ קָטָן וְטַעֲמוֹ לְמַטָּה בָּרֵי״שׁ. וְאַל תִּתְמַהּ עַל בֵּרֵךְ שֶׁלֹּא אָמַר בֵּרַךְ, שֶׁהַרְבֵּה תֵּבוֹת שֶׁל רֵי״שׁ מְשַׁמְּשׁוֹת כָּךְ, כְּגוֹן ״אוֹיֵב חֵרֵף ה׳״ (תהלים עד:יח), וְלֹא נֶאֱמַר חֵרַף:
נִאֵץ. כְּמוֹ חֵרֵף, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן נִיאוּץ. כָּךְ פָּתַר מְנַחֵם:
פסוק ד
רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ. שֶׁהוּא גְּבַהּ רוּחַ, וּמַגְבִּיהַּ וְזוֹקֵף פָּנָיו וְאַפּוֹ בְּגַבְהוּתוֹ:
בַּל יִדְרֹשׁ. כָּל מְזִמּוֹתָיו אוֹמְרוֹת לוֹ: בַּל יִדְרֹשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מַה שֶּׁאֶעֱשֶׂה, כִּי אֵין מִשְׁפָּט:
אֵין אֱלֹהִים. לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן (שבת קנה.):
פסוק ה
יָחִילוּ. יַצְלִיחוּ, וְדוֹמֶה לוֹ (איוב כ:כא) ״עַל כֵּן לֹא יָחִיל טוּבוֹ״. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים יָחִילוּ כְּמוֹ (שמואל ב ג:כט) ״יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב״:
מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ. מְסֻלָּקִים וּמְרֻחָקִים מִשְׁפְּטֵי יִסּוּרִין וּפוּרְעָנִיּוֹת שֶׁלְּךָ מִנֶּגְדּוֹ, שֶׁאֵינָם בָּאִים עָלָיו:
כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם. בְּהַפָּחַת רוּחַ הוּא מֵפִיחַ בָּהֶם, וְהֵם נוֹפְלִים לְפָנָיו:
פסוק ו
לְדוֹר וָדוֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע. לֹא תָבֹא עָלַי רָעָה לְדוֹרוֹתַי:
פסוק ז
וְתֹךְ. לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה רָעָה הַלָּנָה בְּתוֹכוֹ תָּמִיד:
פסוק ח
עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ. עֵינָיו שֶׁל עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם חֵילְךָ, יֶאֱרֹבוּ:
לְחֵלְכָה. עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלְכָה, שְׁנֵיהֶם בַּמְּסוֹרֶת מִן מִלִּין הַמְשַׁמְּשִׁין כָּה בִּמְקוֹם ךָ, כְּגוֹן (שמות ז:כט) ״וּבְכָה וּבְעַמְּךָ״ (משלי ב:יא) ״תְּבוּנָה תִנְצְּרֶכָּה״ (שמות כט:לה) ״כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֹתְכָה״ (שמואל א א:כו) ״הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה״. לָמַדְנוּ מִמְּסוֹרֶת שֶׁחֵלְכָה כְּמוֹ חֵילְךָ חֵיל שֶׁלְּךָ, וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתָהּ לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ וְכֵן יַעֲזֹב חֵלְכָה כְּמוֹ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵלְכָאִים עִנְיַן נְמוּכִים וּמְרוּדִים, וְכָה יְסוֹד הַמִּלָּה:
פסוק י
יִדְכֶּה יָשׁוֹחַ. כָּךְ דֶּרֶךְ הָאוֹרֵב, שֶׁמְּדַכֶּה וּמַשְׁפִּיל וּמַקְטִין עַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִכָּר:
וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵלְכָּאִים. חֵיל נִשְׁבָּרִים. רָאִיתִי בַּמְּסוֹרָה הַגְּדוֹלָה חֵלְכָּאִים אַחַת מֵחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה תֵּיבוֹת הַכְּתוּבוֹת תֵּיבָה אַחַת וְנִקְרָאוֹת שְׁתֵּי תֵיבוֹת, וּכְמוֹ ״וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּגָד״ (בראשית ל:יא) ״אֵשְׁדָּת לָמוֹ״ (דברים לג:ב) ״מַלְכֶּם תְּדַכְּאוּ עַמִּי״ (ישעיה ג:טו). אַף זֶה חֵלְכָּאִים, חֵיל שֶׁל נִשְׁבָּרִים, כָּאִים לְשׁוֹן ״וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת״ (תהלים קט:טז) וְאִם תֹּאמַר הַנּוּ״ן מִן הַשֹּׁרֶשׁ יוֹכִיחַ עָלָיו ״יַעַן הַכְּאוֹת לֵב צַדִּיק״ (יחזקאל יג:כב) לָמַדְנוּ הַנּוּ״ן שֶׁל נִכְאֶה כְּנוּ״ן שֶׁל ״נִמְבְזֶה״ (שמואל א טו:ט) וְנוּ״ן שֶׁל נִקְלֶה וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו שֶׁל רָשָׁע זֶה בִּרְמִיזוֹתָיו וּבִקְרִיצוֹתָיו לְשׁוֹן ״הַגִּישׁוּ עַצְמוֹתֵיכֶם״ (ישעיה מא:כא) ״עֹצֵם עֵינָיו״ (ישעיה לג:טו), חֵיל שֶׁל עֲנִיִּים. דָּבָר אַחֵר בַּעֲצוּמָיו עַל יְדֵי גִבּוֹרָיו, אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין הָרָשָׁע הַזֶּה מֵטִיל בַּקְּלִירוֹס שֶׁלּוֹ פֵּרוּשׁ חֵיל אֶלָּא גִבּוֹרִים כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּלְגֻבְרִין גִּבָּרֵי חַיִל דִּי בְחֵילֵהּ אֲמַר לְכַפָּתָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ״ (דניאל ג:כ). וּמְנַחֵם פָּתַר חֵלְכָּאִים כְּמוֹ דַּל וְחֵלֶךְ וְהַכָּ״ף יְסוֹד בַּתֵּיבָה:
פסוק יג
עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִי שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹשׁ:
פסוק יד
רָאִיתָה. מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה וְאַתָּה מַחֲרִישׁ:
כִּי אַתָּה. כֵּן דַּרְכְּךָ, שֶׁתַּבִּיט עָמָל וָכַעַס:
לָתֵת בְּיָדֶךָ. בְּכֹחֲךָ אַתָּה נוֹתֵן יָד לָרְשָׁעִים לְהַצְלִיחַ בְּרִשְׁעָם:
עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה. יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, שֶׁהֵם חֵילְךָ, הֵם עוֹזְבִים עָלֶיךָ אֶת הַמַּשָּׂא שֶׁתַּעֲשֶׂה דִּין בָּרְשָׁעִים. וּמְנַחֵם פֵּתַר יַעֲזֹב לְשׁוֹן עֶזְרָה כְּמוֹ ״עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ״ (שמות כג:ה), וּמְנַחֵם פֵּתַר חֵלְכָה לְשׁוֹן דַּל וְחֵלֶךְ וְכ׳ יְסוֹד בַּתֵּיבָה:
יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר. בְּיָמִים רִאשׁוֹנִים:
פסוק טו
שְׁבֹר זְרוֹעַ. שֶׁל עֲמָלֵק הָרָשָׁע:
וְרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַּל תִּמְצָא. פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרוֹאִין אֶת הָרְשָׁעִים מַצְלִיחִין, לִבָּם נוֹשְׂאָם לְהַרְשִׁיעַ. אֲבָל מִשֶּׁתִּשְׁבֹּר אֶת זְרוֹעַ הָרְשָׁעִים, אִם בָּאתָ לִדְרוֹשׁ רִשְׁעָם שֶׁל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא תִמְצָאֶנּוּ:
פסוק טז
ה׳ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד. מֵאַחַר שֶׁיֹּאבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ:
פסוק יח
לִשְׁפֹּט יָתוֹם. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּטָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הַיְתוֹמִים וְדַכִּים:
בַּל יוֹסִיף עוֹד. עֵשָׂו:
לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ. לְכַתֵּת וְלִשְׁבֹּר אֶת הָאֲנוּשִׁים וְחוֹלִים: