רש"י על שמואל א· רש״י
פרק יד · פסוק טז
הַצֹּפִים לְשָׁאוּל. הַצֹּפִים אֲשֶׁר הָיוּ לְשָׁאוּל בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן, צוֹפִים אישקאגט״ש בְּלַעַ״ז:
וְהִנֵּה הֶהָמוֹן. שֶׁל פְּלִשְׁתִּים, נָמוֹג מִמְּקוֹמוֹ וַיֵּלֶךְ, וְקָרַב הֲלוֹם לְצַד יִשְׂרָאֵל:
נָמוֹג. כְּמוֹ ״נָע וָנָד״ (בראשית ד:יב):