אור ברסלב

רש"י על שמואל א· רש״י

פרק יד

פרק יג

פסוק א

מֵעֵבֶר הַלָּז. כָּל ״הַלָּז״ וְ״לָזֶה״ שֶׁבַּמִּקְרָא אֵינוֹ לְשׁוֹן ״הַזֶּה״, אֶלָּא לְשׁוֹן דָּבָר שֶׁכְּנֶגְדוֹ, וְהוּא מַרְאֵהוּ בְּאֶצְבַּע, וּבְלַעַ״ז אֵינוֹ לְשׁוֹן ציש״ט בְּלַעַ״ז, אֶלָּא ציי״ל בְּלַעַ״ז:

מֵעֵבֶר הַלָּז. גֵי שְׁנֵי הֶהָרִים:

פסוק ב

בִּקְצֵה הַגִּבְעָה. בְּסוֹף הַגִּבְעָה:

פסוק ג

נֹשֵׂא אֵפוֹד. אוּרִים וְתֻמִּים:

פסוק ד

וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר. כֵּן הָיָה עָשׂוּי, שֵׁן הַסֶּלַע הָיָה מֵהָעֵבֶר מִזֶּה לְבֵין הַמַּעְבְּרוֹת מִזֶּה, וְשֵׁן הַסֶּלַע לְבֵין הַמַּעְבְּרוֹת מִזֶּה הַגַּיְא הוּא קָרוּי בֵּין הַמַּעְבְּרוֹת, וְהָיָה לוֹ סֶלַע מִכָּאן, וְסֶלַע מִכָּאן, זֶה בְּעֶבְרוֹ מִזֶּה, וְזֶה בְּעֶבְרוֹ מִזֶּה, וְהַגַּיְא בֵּין שְׁנֵי הָעֲבָרִים, אוֹתוֹ הַגַּיְא בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר:

שֵׁן הַסֶּלַע. שֵׁם שֵׁן הָאֶחָד ׳בּוֹצֵץ׳, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי ׳סֶנֶה׳:

פסוק ה

מָצוּק מִצָּפוֹן. מְשֻׁפָּע וְעוֹלֶה מִצַּד צָפוֹן אֶל מִכְמָשׂ:

מוּל גָּבַע. שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא יְהוֹנָתָן:

פסוק ט

דֹּמּוּ. הַמְתִּינוּ, כְּמוֹ ״שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם״ (יהושע י:יב); וְכֵן ״דּוֹם לַה׳״ (תהלים לז:ז), אִם כֹּה יֹאמְרוּ: דּוֹמוּ וְנַעֲלֶה אֲלֵיכֶם, שְׁעָתָם מַצְלַחַת וְלִבָּם רָם עֲלֵיהֶם:

פסוק י

וְאִם כֹּה יֹאמְרוּ עֲלוּ עָלֵינוּ. פַּחַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבָּם, וִירֵאִים לָזוּז מִמְּקוֹמָם:

פסוק יב

וַיַּעֲנוּ. לְשׁוֹן הֲרָמַת קוֹל:

פסוק יג

עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו. כְּלוֹמַר בְּכָל כֹּחַ וּמְרוּצָה:

פסוק יד

כְּבַחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה. בְּתוֹךְ שִׁיעוּר מִדַּת קַרְקַע, מְלֹא חֲצִי מַעֲנָה שֶׁל מַחֲרֵשַׁת צֶמֶד בָּקָר הַחוֹרֶשֶׁת בַּשָּׂדֶה:

מַעֲנָה. הוּא תֶּלֶם הַמַּחֲרֵשָׁה, שֶׁקּוֹרִין ריי״א בְּלַעַ״ז, וּגְבוּרָה גְדוֹלָה הִיא זוֹ, שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים זֶה לָזֶה, וּנְכוֹנִים לַעֲזוֹר זֶה אֶת זֶה:

פסוק טז

הַצֹּפִים לְשָׁאוּל. הַצֹּפִים אֲשֶׁר הָיוּ לְשָׁאוּל בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן, צוֹפִים אישקאגט״ש בְּלַעַ״ז:

וְהִנֵּה הֶהָמוֹן. שֶׁל פְּלִשְׁתִּים, נָמוֹג מִמְּקוֹמוֹ וַיֵּלֶךְ, וְקָרַב הֲלוֹם לְצַד יִשְׂרָאֵל:

נָמוֹג. כְּמוֹ ״נָע וָנָד״ (בראשית ד:יב):

פסוק יז

פִּקְדוּ. לְשׁוֹן פְּקִידָה, כְּמוֹ ״וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים״ (איוב ז:יח):

פסוק יח

הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. אוּרִים וְתֻמִּים:

כִּי הָיָה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא. הַמִּקְרָא חָסֵר תֵּיבָה אַחַת, כִּי הָיָה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים שָׁם בַּיּוֹם הַהוּא:

פסוק כא

וְהָעִבְרִים הָיוּ לַפְּלִשְׁתִּים. בְּעֶזְרָתָם, מֵחֲמַת יִרְאָה מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וְהַיּוֹם נֶהֶפְכוּ גַּם הֵמָּה עִם חַבְרֵיהֶם, לִהְיוֹת בְּעֶזְרַת אֲחֵיהֶם:

פסוק כד

נִגַּשׂ בַּיּוֹם הַהוּא. הָיוּ אָצִים וּנְגוּשִׁים לְהִלָּחֵם בַּפְּלִשְׁתִּים:

וַיּוֹאֶל. לְשׁוֹן אָלָה:

אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם. כָּל מַאֲכָל בְּמַשְׁמַע, כְּמוֹ ״נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ״ (ירמיהו יא:יט):

פסוק כה

וַיְהִי דְבַשׁ. דְּבַשׁ קָנִים גָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

פסוק כו

וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ. שֶׁהָיָה נוֹטֵף מִן הַקָּנִים:

פסוק כז

בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ. בִּקְנֵה הַדְּבַשׁ, כְּמוֹ ״וַתָּשֶׂם בַּסּוּף״ (שמות ב:ג), דִּמְתַרְגְּמִינָן: ״וְשַׁוִּיתֵיהּ בְּיַעְרָא״. וְ״סוּף״ הֵם קָנִים שֶׁל אֲגַם, וְכֵן ״אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי״ (שיר השירים ה:א). וּבְלָשׁוֹן יִשְׁמְעֵאל קוֹרִין לְאוֹתוֹ דְּבַשׁ סוקר״א בְּלַעַ״ז, מִפִּי רַבִּי נָתָן הַיִּשְׁמְעֵאלִי:

פסוק כט

עָכַר אָבִי אֶת הָאָרֶץ. בִּלְבֵּל אֶת דַּעְתָּם וְאֶת יְשׁוּעָתָם, כְּמַיִם עֲכוּרִים:

פסוק ל

כִּי עַתָּה לֹא רָבְתָה מַכָּה. בִּתְמִיהָּה:

פסוק לב

וַיַּעַשׂ הָעָם. כְּמוֹ וַיַּעַט הָעָם, לְשׁוֹן עַיִט (בראשית טו:יא):

צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר. אוֹמֵר אֲנִי: זֶה ״אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ״ (ויקרא כב:כח), וּלְכָךְ קְרָאָם חוֹטְאִים. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים, שֶׁהָיוּ מַקְדִּישִׁים אוֹתָם שְׁלָמִים, וְאוֹכְלִים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּם, הוּא שֶׁאָמַר: וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם, אוֹכְלִים קָדָשִׁים וַעֲדַיִן דָּם בַּמִּזְרָק:

פסוק לג

גֹּלּוּ אֵלַי. לְשׁוֹן גַּלְּלוּ:

הַיּוֹם. מִבְּעוֹד יוֹם, וּלְמַטָּה (פסוק לד) נֶאֱמַר: ״וַיַּגִּישׁוּ אִישׁ שׁוֹרוֹ בְּיָדוֹ הַלַּיְלָה״, רַבּוֹתֵינוּ נֶחְלְקוּ בַּדָּבָר בְּסוֹף מַסֶּכֶת זְבָחִים, יֵשׁ מֵהֶן פֵּרְשׁוּ: כָּאן בְּחֻלִּין כָּאן בְּקָדָשִׁים. וְיֵשׁ מֵהֶן פֵּרְשׁוּ: כָּאן בְּקָדָשִׁים שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לִקָּרֵב בְּבָמַת נוֹב גְּדוֹלָה, כָּאן בְּקָדָשִׁים שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לִקָּרֵב בְּבָמָה קְטַנָּה, לִמֵּד עַל עוֹלַת יָחִיד שֶׁכְּשֵׁרָה לִשָּׁחֵט בַּלַּיְלָה:

אֶבֶן גְּדוֹלָה. עֲשָׂאָהּ בָּמָה, לִזְרוֹק עָלֶיהָ דָּם וְהֶקְטֵר חֲלָבִים:

פסוק לד

פֻּצוּ בָעָם. הַכְרִיזוּ בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה, וְיִהְיוּ הַמַּכְרִיזִים נְפוֹצִים בָּעָם:

וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה. כָּאן, בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה. דָּבָר אַחֵר: סַכִּין בָּדַק לָהֶם:

הַלַּיְלָה. בְּהֵמוֹת שֶׁל חֻלִּין נִשְׁחֲטוּ בַּלַּיְלָה, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּזְבָחִים (שם):

פסוק לה

אֹתוֹ הֵחֵל. אוֹתוֹ הַמִּזְבֵּחַ, רִאשׁוֹן לַמִּזְבְּחוֹת שֶׁבָּנָה שָׁאוּל:

פסוק לח

פִּנּוֹת הָעָם. שָׂרֵי הָעָם, אֶבֶן הַפִּנָּה הִיא הַחֲשׁוּבָה:

פסוק מ

לְעֵבֶר אֶחָד. לְהַפִּיל גּוֹרָל בֵּין כֻּלְּכֶם וּבֵינֵינוּ:

פסוק מא

הָבָה תָמִים. תֵּן גּוֹרָל אֱמֶת:

וְהָעָם יָצָאוּ. נְקִיִּים מִן הַגּוֹרָל:

פסוק מה

וַיִּפְדּוּ הָעָם. הִתִּירוּ לוֹ לְשָׁאוּל שְׁבוּעָתוֹ:

פסוק מח

וַיַּעַשׂ חַיִל. וַיֶּאֱסֹף חַיִל:

פסוק נ

אֲבִינֵר בֶּן נֵר. וְנֵר הָיָה דּוֹד שָׁאוּל, אָחִיו שֶׁל קִישׁ, וּשְׁנֵיהֶם בְּנֵי אֲבִיאֵל, וְגַם אֲבִיאֵל נִקְרָא נֵר, בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א ח:לג), שֶׁהָיָה מַדְלִיק נֵרוֹת לָרַבִּים בַּמְּבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים (ויקרא רבה ט:ב):

פסוק נב

וְרָאָה שָׁאוּל. לְשׁוֹן הֹוֶה, כְּשֶׁהָיָה שָׁאוּל רוֹאֶה אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל, הָיָה אוֹסְפוֹ אֵלָיו:

תוכן העניינים

רש"י על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה