רש"י על שמואל א· רש״י
פרק יד · פסוק יד
כְּבַחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה. בְּתוֹךְ שִׁיעוּר מִדַּת קַרְקַע, מְלֹא חֲצִי מַעֲנָה שֶׁל מַחֲרֵשַׁת צֶמֶד בָּקָר הַחוֹרֶשֶׁת בַּשָּׂדֶה:
מַעֲנָה. הוּא תֶּלֶם הַמַּחֲרֵשָׁה, שֶׁקּוֹרִין ריי״א בְּלַעַ״ז, וּגְבוּרָה גְדוֹלָה הִיא זוֹ, שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים זֶה לָזֶה, וּנְכוֹנִים לַעֲזוֹר זֶה אֶת זֶה: