רש"י על עזרא· רש״י
פרק ד · פסוק יז
פִּתְגָמָא שְׁלַח מַלְכָּא. דָּבָר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ׃
עַל רְחוּם בְּעֵל טְעֵם. אֶל רְחוּם הַמַּזְכִּיר וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר וּלְשָׁאר סִיעוֹתֵיהֶם הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן, וּלְשָׁאר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר לְצַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
שְׁלָם וּכְעֶת. מְקוֹמוֹת הֵם, וּכְעֶת כְּמוֹ ״וּכְעֶנֶת״ (עזרא ד:יא), פְּעָמִים קוֹרְהוּ כָּךְ וּפְעָמִים כָּךְ: