רש"י על עזרא· רש״י
פרק ד · פסוק טז
מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָה לְמַלְכָּא. מוֹדִיעִין אֲנַחְנָא לַמֶּלֶךְ:
דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ. אֲשֶׁר אִם הָעִיר הַזֹּאת תִּבָּנֶה וְחוֹמוֹתֶיהָ מְיֻסָּדִין:
לָקֳבֵל דְּנָה. כְּנֶגֶד כֵּן וּבִשְׁבִיל כָּךְ אֵין לְךָ חֵלֶק בְּכָל עֲבַר נַהֲרָא, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיוּ מוֹרְדִין בְּךָ וְיִקְחוּ הַכֹּל מִיָּדֶךָ:
בַּעֲבַר נַהֲרָא. הִיא כָּל הָאָרֶץ שֶׁל צַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עֵבֶר הַנָּהָר לְאוֹתָן שֶׁבְּבָבֶל: