אור ברסלב

רש"י על עזרא· רש״י

פרק ד

פרק ג

פסוק א

צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. הֵם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר הוֹשִׁיב סַנְחֵרִיב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יז:כד): ״וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוָיִם, וַיּוֹשֶׁב אֹתָם בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״:

פסוק ב

וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם. הָיוּ אוֹמְרִים כָּךְ לְמַעַן תִּתְבַּטֵּל מְלֶאכֶת הַבַּיִת עַל יְדֵיהֶם שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עוֹד:

מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר. בְּנוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב, שֶׁלְּאַחַר שֶׁסַּנְחֵרִיב הוֹשִׁיבָם שָׁם הֲרָגוּהוּ אַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו, וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לז:לח): ״וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְגוֹמֵר וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו״:

פסוק ג

כִּי אֲנַחְנוּ. אֶלָּא אֲנַחְנוּ לְבַדֵּנוּ נִבְנֶה כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּמְקוֹם אֶלָּא:

פסוק ד

עַם הָאָרֶץ. הֵם צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין:

מְרַפִּים. לְבַטְּלָם מִמְּלַאכְתָּם:

לִבְנוֹת. כְּמוֹ מִלִּבְנוֹת, וְכֵן ״עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר״ (בראשית מא:מט):

פסוק ה

וְסוֹכְרִים. כְּתִיב בְּסָמֶ״ךְ וּפִתְרוֹנוֹ כְּאִלּוּ כָּתוּב בְּשִׂי״ן שֶׁהָיוּ שׂוֹכְרִים יוֹעֲצִים כְּדֵי לְבַטֵּל הַמְּלָאכָה:

כָּל יְמֵי. מַלְכוּת כּוֹרֶשׁ וּמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֲשֶׁר מָלַךְ אַחַר כּוֹרֶשׁ, עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ שֶׁמָּלַךְ אַחַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הָיְתָה הַמְּלָאכָה בְּטֵלָה:

פסוק ו

וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. שֶׁמָּלַךְ אַחַר כּוֹרֶשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁלָּקַח אֶסְתֵּר (מגילה יא.):

כָּתְבוּ שִׂטְנָה. שֶׁלֹּא לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ:

עַל יוֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. לְהַלְשִׁינָם וּלְקַנְתְּרָם שֶׁלֹּא יִבְנוּ הַבַּיִת:

פסוק ז

וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. הוּא כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. מִנְיַן אוֹתִיּוֹת שֶׁל כּוֹרֶשׁ עוֹלֶה לְמִנְיַן אוֹתִיּוֹת דָּרְיָוֶשׁ. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה ג:): הוּא כּוֹרֶשׁ, הוּא דָּרְיָוֶשׁ, הוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. כּוֹרֶשׁ עַל שֵׁם שֶׁמֶּלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה, אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא עַל שֵׁם הַמַּלְכוּת. וּבְסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה ל) מָצָאתִי: דָּרְיָוֶשׁ הוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, וְכָל הַמַּלְכוּת כֻּלָּהּ נִקְרֵאת אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא וְכוּ׳:

כָּתַב בִּשְׁלָם. כָּתַב מִכְתָּבוֹ בִּדְבָרִים שֶׁל שָׁלוֹם:

מִתְרְדָת טָבְאֵל. שֵׁם אָדָם הוּא, מִצָּרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין:

וּשְׁאָר כְּנָוֺתָו. חֲבֵרוֹתָיו וְסִיעוֹתָיו:

עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. אֶל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא:

וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן. וּכְתָב הָאִגֶּרֶת:

כָּתוּב אֲרָמִית. בְּאוֹתִיּוֹת אֲרָמִית:

וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית. הַמִּכְתָּב הָיָה מְפֹרָשׁ בְּלָשׁוֹן אֲרָמִית:

פסוק ח

רְחוּם בַּעַל טְעֵם. רְחוּם הָיָה מַזְכִּיר וּבַעַל דְּבָרִים לְסַדֵּר הַמִּכְתָּב:

וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא. וְשִׁמְשַׁי הָיָה סוֹפֵר, הוּא שִׁמְשַׁי בְּנוֹ שֶׁל הָמָן. וְכֵן דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא לְהַזְכִּיר סוֹפֵר וּמַזְכִּיר שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד, לְפִי שֶׁהֵם זְקוּקִים זֶה לָזֶה, הָאֶחָד מְסַדֵּר וּמַזְכִּירוֹ וְהַסּוֹפֵר כּוֹתֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר״ (מלכים א ד:ג). וּבְמָקוֹם אַחֵר נֶאֱמַר: ״וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְגוֹ׳״ (מלכים ב יח:יח) ״וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר״:

כְּתַבוּ אִגְּרָא. הַלָּלוּ שְׁנֵיהֶם רְחוּם וְשִׁמְשַׁי כָּתְבוּ הָאִגֶּרֶת כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֲלֵיהֶם מִתְרְדָת וְטָבְאֵל, וְכֻלָּם הָיוּ מְיֻשָּׁבִים בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן:

עַל יְרוּשְׁלֶם. עַל אוֹדוֹת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם:

כְּנֵימָא. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר, וְהוּא דֻּגְמַת לְשׁוֹן גְּמָרָא כִּדְבָּעִינַן לְמֵימַר קַמָּן:

פסוק ט

אֱדַיִן. אָז:

רְחוּם. שֵׁם אָדָם:

בְּעֵל טְעֵם. מַזְכִּיר וּבַעַל דְּבָרִים:

וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן. וּשְׁאָר סִיעוֹתֵיהֶם:

דִּינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵא וְגוֹ׳. הַלָּלוּ כֻּלָּם שֵׁמוֹת שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁהוֹשִׁיב סַנְחֵרִיב בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן:

אֲפָרְסָיֵא. הֵם פַּרְסִיִּים שֶׁהוֹשִׁיב סַנְחֵרִיב בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן (מלכים ב יז:כד):

אַרְכְּוָי. הֵם בְּנֵי אֶרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה״ (בראשית י:י):

בָּבְלָיֵא. הֵם בְּנֵי בָבֶל:

שׁוּשַׁנְכָיֵא. בְּנֵי שׁוּשַׁן הַבִּירָה:

עֵלְמָיֵא. בְּנֵי עֵילָם. מִכָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַלָּלוּ הוֹשִׁיב סַנְחֵרִיב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּן הָיוּ מְשִׁיבִין וּמַסְכִּימִים בִּשְׁלִיחוּת הַמִּכְתָּב זֶה:

פסוק י

וּשְׁאָר אוּמַּיָּא. וּשְׁאָר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר הִגְלָה סַנְחֵרִיב, כֻּלָּם הִסְכִּימוּ:

אָסְנַפַּר. סַנְחֵרִיב (מלכים ב יח:יג)׃

רַבָּא וְיַקִּירָא. שֶׁהָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְכֻבָּד, שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר״ (ישעיה לו:ד):

וְהוֹתֵב הִמּוֹ. הוֹשִׁיב אוֹתָם:

בְּקִרְיָה דִּי שָׁמְרָיִן. בֶּעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹת שׁוֹמְרוֹן:

וּשְׁאָר עֲבַר נַהֲרָה. וּשְׁאָר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, לְפִי שֶׁהַנָּהָר נְהַר פְּרָת מַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, נִמְצְאוּ אוֹתָן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁלְצַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּעֵבֶר הַנָּהָר לְאוֹתָן הָעוֹמְדִים בְּבָבֶל:

וּכְעֶנֶת. שֵׁם מָקוֹם וְאַנְשֵׁי כְעֶנֶת כֻּלָּם הָיוּ מַסְכִּימִים בִּשְׁלִיחוּת הַמִּכְתָּב הַזֶּה:

פסוק יא

דְּנָה פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא. וְזֶהוּ פִּתְרוֹן הָאִגֶּרֶת:

פַּרְשֶׁגֶן. כְּמוֹ פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב (אסתר ג:יד):

דִּי שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי. אֲשֶׁר שָׁלְחוּ אֵלָיו:

עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא. אֶל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא:

עַבְדָךְ אֱנָשׁ עֲבַר נַהֲרָה וּכְעֶנֶת. עַבְדֶיךָ הֵם אַנְשֵׁי עֵבֶר הַנָּהָר וְאַנְשֵׁי כְעֶנֶת. כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַמְּנוּיוֹת כָּאן נִכְלָלוֹת בִּכְלָל זֶה, שֶׁכֻּלָּן הָיוּ לְצַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עֵבֶר הַנָּהָר לְאוֹתָם הַשּׁוֹכְנִים בְּבָבֶל. וְזֶהוּ תְּחִלַּת הַמִּכְתָּב: עַבְדָךְ אֱנָשׁ עֲבַר נַהֲרָה וְגוֹמֵר עַד לָא אִיתַי לָךְ:

פסוק יב

יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא. דָּבָר יָדוּעַ יִהְיֶה לַמֶּלֶךְ:

דִּי יְהוּדָיֵא. אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים שֶׁעָלוּ מֵאִתְּךָ אֵלֵינוּ בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם:

קִרְיְתָא מָרָדְתָּא וּבִאישְׁתָּא בָּנַיִן. עִיר מוֹרֶדֶת וְחוֹטֵאת הֵם בּוֹנִים:

וְשׁוּרַיָּא שַׁכְלִילוּ. וְהַחוֹמוֹת יִסְּדוּ:

וְאֻשַּׁיָּא. הַכְּתָלִים:

יַחִיטוּ. לְשׁוֹן פְּתִיל, כְּמוֹ ״אִם מִחוּט״ (בראשית יד:כג), שֶׁהֵם חוֹפְרִים וּמְחַבְּרִים הַכְּתָלִים זֶה עִם זֶה:

פסוק יג

כְּעַן יְדִיעַ. עַתָּה יָדוּעַ יִהְיֶה לַמֶּלֶךְ:

דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא. אֲשֶׁר אִם הָעִיר הַזֹּאת תִּבָּנֶה:

דָךְ. זֹאת:

וְשׁוּרַיָּא יִשְׁתַּכְלְלוּן. וְהַחוֹמוֹת יִהְיוּ מְיֻסָּדוֹת׃

מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ. מִינֵי מִסִּים הֵם וְכֶסֶף גֻּלְגֹּלֶת:

לֹא יִנְתְּנוּן. לֹא יִתְּנוּ עוֹד מַס:

וְאַפְתֹּם מְלָכִים תְּהַנְזִיק. וּמַס הַמְּלָכִים תֻּזַּק שֶׁלֹּא יִתְּנוּ עוֹד מַס לַמְּלָכִים:

פסוק יד

כְּעַן כָּל קֳבֵל דִּי מְלַח הֵיכְלָא מְלַחְנָא. עַתָּה כָּל כְּנֶגֶד דָּבָר זֶה אֲשֶׁר חֻרְבַּן הַהֵיכָל אָנוּ רוֹצִים לְהַחֲרִיב, דִּי מְלַח לְשׁוֹן חוּרְבָּן וְשִׁמָּמוֹן כְּמוֹ ״אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב״ (ירמיה יז:ו):

מְלַחְנָא. אָנוּ רוֹצִים לִסְתּוֹר וּלְהַחֲרִיב:

וְעַרְוַת מַלְכָּא. וּבִזְיוֹן הַמֶּלֶךְ:

לָא אֲרִיךְ. אֵינוֹ הָגוּן לָנוּ לִרְאוֹת, אֲרִיךְ הָגוּן כְּמוֹ ״אֲרִיךְ אוֹ לָא אֲרִיךְ״ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה:

עַל דְּנָה. עַל זֹאת שָׁלַחְנוּ וְהוֹדַעְנוּ לַמֶּלֶךְ׃

פסוק טו

דִּי יְבַקַּר. אֲשֶׁר יְבַקֵּר וְיִדְרֹשׁ הַדּוֹרֵשׁ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשׁוֹנִים:

וּתְהַשְׁכַּח. וְתִמְצָא בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְתֵדַע כִּי הָעִיר הַזֹּאת עִיר מוֹרֶדֶת וּמַזֶּקֶת הַמְּלָכִים וְהַמְּדִינוֹת׃

וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ. וּמֶרֶד הָיוּ עוֹשִׂים יוֹשְׁבֶיהָ בְּתוֹכָהּ, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹרְדִין בְּמַלְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:

מִן יוֹמָת עָלְמָא. מִימוֹת הָעוֹלָם, מִיָּמִים קַדְמוֹנִים, כָּךְ הָיָה מִנְהָגָם לִמְרוֹד בְּמַלְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:

עַל דְּנָה. עַל כָּךְ הָיְתָה הָעִיר הַזֹּאת חֲרֵבָה:

פסוק טז

מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָה לְמַלְכָּא. מוֹדִיעִין אֲנַחְנָא לַמֶּלֶךְ:

דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ. אֲשֶׁר אִם הָעִיר הַזֹּאת תִּבָּנֶה וְחוֹמוֹתֶיהָ מְיֻסָּדִין:

לָקֳבֵל דְּנָה. כְּנֶגֶד כֵּן וּבִשְׁבִיל כָּךְ אֵין לְךָ חֵלֶק בְּכָל עֲבַר נַהֲרָא, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיוּ מוֹרְדִין בְּךָ וְיִקְחוּ הַכֹּל מִיָּדֶךָ:

בַּעֲבַר נַהֲרָא. הִיא כָּל הָאָרֶץ שֶׁל צַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עֵבֶר הַנָּהָר לְאוֹתָן שֶׁבְּבָבֶל:

פסוק יז

פִּתְגָמָא שְׁלַח מַלְכָּא. דָּבָר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ׃

עַל רְחוּם בְּעֵל טְעֵם. אֶל רְחוּם הַמַּזְכִּיר וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר וּלְשָׁאר סִיעוֹתֵיהֶם הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן, וּלְשָׁאר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר לְצַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

שְׁלָם וּכְעֶת. מְקוֹמוֹת הֵם, וּכְעֶת כְּמוֹ ״וּכְעֶנֶת״ (עזרא ד:יא), פְּעָמִים קוֹרְהוּ כָּךְ וּפְעָמִים כָּךְ:

פסוק יח

נִשְׁתְּוָנָא. כְּתָב הַנִּשְׁתְּוָן אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֵלֵינוּ הָיָה מְפֹרָשׁ וְקָרוּי לְפָנַי׃

פסוק יט

שִׂים טְעֵם. וּמֵאִתִּי הָיְתָה שִׂימַת דְּבַר צִוּוּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי:

וּבַקַּרוּ וְהַשְׁכַּחוּ. וּבָדְקוּ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת הַמְּלָכִים וּמָצְאוּ כָתוּב אֲשֶׁר הָעִיר הַזֹּאת מִימוֹת הָעוֹלָם הָיְתָה מִתְנַשֵּׂאת וּמִתְרוֹמֶמֶת עַל כָּל מַלְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:

וּמְרַד. וְסַרְבָנוּת הָיוּ עוֹשִׂים בָּהּ לִמְרוֹד בְּמַלְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:

פסוק כ

וּמַלְכִין תַּקִּיפִין. וּמְלָכִים חֲזָקִים הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ מוֹשְׁלִים וְשַׁלִּיטִים בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר שֶׁל צַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁלֹמֹה ״כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר וְגוֹ׳״ (מלכים א ד:ה). וּמִסִּים וְכֶסֶף גֻּלְגֹּלֶת הָיָה נָתוּן לָהֶם, שֶׁהָיוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מַעֲלִין לָהֶם מַס:

פסוק כא

כְּעַן שִׂימוּ טְעֵם. עַתָּה שִׂימוּ דָבָר לְהַכְרִיז בָּאָרֶץ לְבַטֵּל אֲנָשִׁים הַלָּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַבִּנְיָן, וְהָעִיר הַזֹּאת יְרוּשָׁלַיִם לֹא תִבָּנֶה עַד אֲשֶׁר מִמֶּנִּי יוּשַׂם הַדָּבָר לִבְנוֹת הָעִיר עַל דַּעְתִּי וּרְשׁוּתִי:

פסוק כב

וּזְהִירִין הֱווֹ שָׁלוּ. וּזְהִירִין תִּהְיוּ לַעֲשׂוֹת דִּחוּי וּשְׁגָגָה, שָׁלוּ דשטורביר בְּלַעַ״ז:

לְמֶעְבַּד עַל דְּנָה. לַעֲשׂוֹת עַל כָּךְ:

לָמָּה יִשְׂגֵּא. מַדּוּעַ יִגְדַּל מַעֲשֵׂה הַשְׁחָתָה בָּעִיר הַזֹּאת לְהַזִּיק הַמְּלָכִים. עַד כָּאן תְּשׁוּבַת כּוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֵשִׁיב:

פסוק כג

אֱדַיִן. אָז:

דִּי פַרְשֶׁגֶן. מִן פִּתְרוֹן כְּתַב הַנִּשְׁתְּוָן שֶׁל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא הַמֶּלֶךְ הוּא כּוֹרֶשׁ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה:

קֱרִי קֳדָם. שֶׁהָיָה כְּתָב הַנִּשְׁתְּוָן קָרוּי לִפְנֵי רְחוּם וְשִׁמְשַׁי וְסִיעָתֵיהֶם, וְהָלְכוּ בִּמְרוּצָה וּבְבֶהָלָה לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַיְּהוּדִים, וּבִטְּלוּ אוֹתָם בִּזְרוֹעַ וְכֹחַ שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עוֹד הַבִּנְיָן:

עַל יְהוּדָיֵא. אֶל הַיְּהוּדִים:

הֵמּוֹ. הֵם:

פסוק כד

בֵּאדַיִן. אָז הָיְתָה בְּטֵלָה מְלֶאכֶת בִּנְיַן בֵּית אֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. שֶׁאַחַר כּוֹרֶשׁ מָלַךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁלָּקַח אֶסְתֵּר, וְאַחַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מָלַךְ דָּרְיָוֶשׁ בְּנוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהוּא בֶּן אֶסְתֵּר. וּמִשְּׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהִשְׁלִימוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם. שֶׁהֲרֵי מֵחֻרְבַּן הַבַּיִת שֶׁגָּלָה צִדְקִיָּהוּ עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, כַּמְפֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק כט). וּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִשְּׁנַת א׳ לְכוֹרֶשׁ עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, נִמְצְאוּ שִׁבְעִים שָׁנָה שְׁלֵמִים. וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הִתְחִילוּ לִבְנוֹת הַבִּנְיָן עַד שֶׁגְּמָרוּהוּ:

תוכן העניינים

רש"י על עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה