רש"י על עזרא· רש״י
פרק ד · פסוק טו
דִּי יְבַקַּר. אֲשֶׁר יְבַקֵּר וְיִדְרֹשׁ הַדּוֹרֵשׁ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשׁוֹנִים:
וּתְהַשְׁכַּח. וְתִמְצָא בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְתֵדַע כִּי הָעִיר הַזֹּאת עִיר מוֹרֶדֶת וּמַזֶּקֶת הַמְּלָכִים וְהַמְּדִינוֹת׃
וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ. וּמֶרֶד הָיוּ עוֹשִׂים יוֹשְׁבֶיהָ בְּתוֹכָהּ, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹרְדִין בְּמַלְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
מִן יוֹמָת עָלְמָא. מִימוֹת הָעוֹלָם, מִיָּמִים קַדְמוֹנִים, כָּךְ הָיָה מִנְהָגָם לִמְרוֹד בְּמַלְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
עַל דְּנָה. עַל כָּךְ הָיְתָה הָעִיר הַזֹּאת חֲרֵבָה: