רש"י על עזרא· רש״י
פרק ד · פסוק י
וּשְׁאָר אוּמַּיָּא. וּשְׁאָר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר הִגְלָה סַנְחֵרִיב, כֻּלָּם הִסְכִּימוּ:
אָסְנַפַּר. סַנְחֵרִיב (מלכים ב יח:יג)׃
רַבָּא וְיַקִּירָא. שֶׁהָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְכֻבָּד, שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר״ (ישעיה לו:ד):
וְהוֹתֵב הִמּוֹ. הוֹשִׁיב אוֹתָם:
בְּקִרְיָה דִּי שָׁמְרָיִן. בֶּעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹת שׁוֹמְרוֹן:
וּשְׁאָר עֲבַר נַהֲרָה. וּשְׁאָר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, לְפִי שֶׁהַנָּהָר נְהַר פְּרָת מַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, נִמְצְאוּ אוֹתָן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁלְצַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּעֵבֶר הַנָּהָר לְאוֹתָן הָעוֹמְדִים בְּבָבֶל:
וּכְעֶנֶת. שֵׁם מָקוֹם וְאַנְשֵׁי כְעֶנֶת כֻּלָּם הָיוּ מַסְכִּימִים בִּשְׁלִיחוּת הַמִּכְתָּב הַזֶּה: