רש"י על עובדיה· רש״י
פרק א · פסוק כא
וְעָלוּ. שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן:
לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו. לִיפָּרַע מֵהַר עֵשָׂו אֲשֶׁר עָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל. לִשְׁפֹּט יושטיציי״ר בְּלַעַ״ז:
הַר עֵשָׂו. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: כַּרְכָּא רַבָּא דְעֵשָׂו:
וְהָיְתָה לַה׳ הַמְּלוּכָה. לִמֶּדְךָ שֶׁאֵין מַלְכוּתוֹ שְׁלֵימָה עַד שֶׁיִּפָּרַע מֵעֲמָלֵק:
סוף הספר