אור ברסלב

רש"י על עובדיה· רש״י

פרק א

פסוק א

חֲזוֹן עֹבַדְיָה. מַאי שְׁנָא עֹבַדְיָה לֶאֱדוֹם וְלֹא נִיבָּא נְבוּאָה אַחֶרֶת? אָמְרוּ חֲכָמִים: עֹבַדְיָה גֵּר אֲדוֹמִי הָיָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֵהֶם וּבָהֶם אָבִיא עֲלֵיהֶם. יָבֹא עֹבַדְיָה שֶׁדָּר בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים, אַחְאָב וְאִיזֶבֶל, וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְיִפְרַע מֵעֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁדָּר בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, יִצְחָק וְרִבְקָה, וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם:

פסוק ב

הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ. כְּלַפֵּי שֶׁקְּרָאוֹ אָבִיו בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְאִמּוֹ בְּנָהּ הַגָּדוֹל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְפָנַי קָטֹן הוּא. רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: קָטֹן - שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לֹא כְּתָב וְלֹא לָשׁוֹן:

בָּזוּי. שֶׁלֹּא הָיוּ מַעֲמִידִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ:

פסוק ג

שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶלַע. סוֹמֵךְ עַל מִשְׁעֶנֶת אֲבוֹתָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְהֵם לֹא יוֹעִילוּ לוֹ. חַגְוֵי כְּמוֹ ״וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא״ (ישעיהו יט:יז), ברייטיינ״א בְּלַעַ״ז. וְאַל תִּתְמַהּ עַל וָי״ו שֶׁל חַגְוֵי שֶׁהִיא כְּוָי״ו שֶׁל קְצָוֵי (תהלים סה:ו) וּכְוָי״ו שֶׁל כִּמְטַחֲוֵי (בראשית כא:טז), שֶׁאֵין יְסוֹד בַּתֵּיבָה אֶלָּא טֵי״ת וְחֵי״ת:

פסוק ה

בָּאוּ לְךָ. עָלֶיךָ:

אֵיךְ נִדְמֵיתָה. לָמָּה נִרְדַּמְתָּה דוּמָם עַד שֶׁגָּנְבוּ כָּל רְצוֹנָם:

הֲלֹא בּוֹצְרִים יַשְׁאִירוּ עוֹלֵלוֹת. וְאֵלֶּה לֹא יַשְׁאִירוּ לְךָ כְּלוּם, כִּי יַחְפְּשׂוּךָ וִיגַלּוּ וְיִדְרְשׁוּ מַצְפּוּנֶיךָ:

פסוק ו

נִבְעוּ. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: אִיתְגַּלְיָין, וּלְשׁוֹן אֲרָמִית נִבְעוּ נִתְבַּקְּשׁוּ, וְכֵן ״אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ״ (ישעיהו כא:יב):

פסוק ז

עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ. אוֹתָם שֶׁהִבְטִיחוּךָ לְעֶזְרָה בָּאוּ עִמְּךָ וְלִוּוּךָ עַד גְּבוּל אַרְצְךָ עַד הַסְּפָר, שֶׁשָּׁם בָּאוּ עָלֶיךָ לַמִּלְחָמָה, וּבְזֹאת הִשִּׂיאוּךָ וְהִצְלִיחוּ:

יָכְלוּ לְךָ. לְפַתּוֹתְךָ לָצֵאת וְשָׁבוּ מֵאַחֲרֶיךָ:

לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ. אַף מַאֲכָלְךָ שָׂם לְךָ אָחִיךָ יַעֲקֹב לְמָזוֹר, שֶׁנָּתַן לְךָ לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וְעַל יָדוֹ בָּזִיתָ הַבְּכוֹרָה:

מָזוֹר. חֳלִי:

פסוק ט

וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן. יֵחַתּוּ וְיִפְחֲדוּ לָנוּס אֶל אֶרֶץ יִשְׁמָעֵאל. וְתַרְגּוּם יוֹנָתָן: וְיִתְבָּרוּן גִּבָּרָךְ יָתְבֵי אַרְעָא דְרוֹמָא:

לְמַעַן יִכָּרֶת. כָּל אִישׁ גִּבּוֹר:

מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל. מֵרוֹב הֶרֶג שֶׁיָּבֹא עֲלֵיכֶם:

פסוק י

מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב. בִּשְׁבִיל חָמָס שֶׁעָשִׂיתָ לְיַעֲקֹב:

פסוק יא

בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד. שֶׁלֹּא בָאתָ לַעֲזוֹר לוֹ:

גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם. אַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אַתָּה מִן הַבָּאִים עֲלֵיהֶם:

פסוק יב

וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ. לֹא הָיָה לְךָ לְהַבִּיט וְלַעֲמוֹד מִנֶּגֶד:

בְּיוֹם נָכְרוֹ. בְּיוֹם הִסְגִּירוֹ בְּיַד אוֹיֵב, הוּא הַבַּבְלִיִּים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל ״נִכַּר אֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי״ (שמואל א כג:ז), הִסְגִּיר אוֹתוֹ בְּיָדִי:

פסוק יג

וְאַל תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילוֹ. אַל תִּשְׁלַחְנָה יָדְךָ בִּנְכָסָיו, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וּמִקְרָא קָצָר הוּא וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף עָלָיו יָדְךָ:

פסוק יד

וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק. מָקוֹם שֶׁהַבּוֹרְחִים יוֹצְאִים דֶּרֶךְ שָׁם לִימָּלֵט, וּבִלְשׁוֹן לַעַ״ז קוֹרְאִים אוֹתוֹ טרו״ג:

פסוק טז

כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל הַר קָדְשִׁי. כְּמָה דַחֲדִיתוּן עַל מְחַת טוּרָא דְקוּדְשִׁי:

וְלָעוּ. כְּתַרְגּוּמוֹ: וְיִסְתַּלְעֲמוּן, לְשׁוֹן מְהוּמָה וְשִׁמָּמוֹן וְטֵרוּף דַּעַת, אישטורדישו״ן בְּלַעַ״ז:

פסוק יז

אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם. נִכְסֵי עַמְמַיָּא דַּהֲווֹ מַחְסְנִין לְהוֹן:

פסוק יח

כִּי ה׳ דִּבֵּר. וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד וְגוֹ׳״ (במדבר כד:יט):

פסוק יט

וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב. יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִירְשׁוּ אֶת הַר עֵשָׂו שֶׁהוּא בְּמֵצַר דָּרוֹם, וּבְנֵי הַשְּׁפֵלָה יִירְשׁוּ אֶת אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְאֶת הַר אֶפְרַיִם וְאֶת הַר שׁוֹמְרוֹן:

וּבִנְיָמִין אֶת הַגִּלְעָד. וּבְנֵי מְנַשֶּׁה שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ גִּלְעָד שֶׁלָּהֶם יִפְשְׁטוּ לָהֶם מֵהַלְאָה לִגְבוּלוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמִזְרָחָהּ:

פסוק כ

וְגָלוּת הַחֵל הַזֶּה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: עַמָּא הָדֵין. הַחֵל לְשׁוֹן חַיִל, כְּמוֹ ״וַיָּבֹא יְרוּשָׁלַיִם בְּחֵיל כָּבֵד״ (ישעיהו לו:ב) דְּרַבְשָׁקֵה, אֶלָּא שֶׁזֶּה חָסֵר יוֹ״ד. וְיֵשׁ עוֹד לְפָרֵשׁ הַחֵל הַזֶּה - גָּלוּת הַגַּיְא הַזֶּה:

לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת. גָּלוּת אֲשֶׁר הוּא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לְאֶרֶץ כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת:

וְגָלוּת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד. שֶׁהֵם מִבְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר גָּלוּ לִסְפָרַד, הֵם יִירְשׁוּ אֶת עָרֵי הַנֶּגֶב שֶׁבִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאוֹמְרִים הַפּוֹתְרִים: צָרְפַת הוּא הַמַּלְכוּת שֶׁקּוֹרִין פרנצ״א בְּלַעַ״ז. סְפָרַד תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: אספמיא:

פסוק כא

וְעָלוּ. שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן:

לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו. לִיפָּרַע מֵהַר עֵשָׂו אֲשֶׁר עָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל. לִשְׁפֹּט יושטיציי״ר בְּלַעַ״ז:

הַר עֵשָׂו. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: כַּרְכָּא רַבָּא דְעֵשָׂו:

וְהָיְתָה לַה׳ הַמְּלוּכָה. לִמֶּדְךָ שֶׁאֵין מַלְכוּתוֹ שְׁלֵימָה עַד שֶׁיִּפָּרַע מֵעֲמָלֵק:

סוף הספר

תוכן העניינים

רש"י על עובדיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה