רש"י על עובדיה· רש״י
פרק א · פסוק ג
שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶלַע. סוֹמֵךְ עַל מִשְׁעֶנֶת אֲבוֹתָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְהֵם לֹא יוֹעִילוּ לוֹ. חַגְוֵי כְּמוֹ ״וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא״ (ישעיהו יט:יז), ברייטיינ״א בְּלַעַ״ז. וְאַל תִּתְמַהּ עַל וָי״ו שֶׁל חַגְוֵי שֶׁהִיא כְּוָי״ו שֶׁל קְצָוֵי (תהלים סה:ו) וּכְוָי״ו שֶׁל כִּמְטַחֲוֵי (בראשית כא:טז), שֶׁאֵין יְסוֹד בַּתֵּיבָה אֶלָּא טֵי״ת וְחֵי״ת: