רש"י על עובדיה· רש״י
פרק א · פסוק ב
הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ. כְּלַפֵּי שֶׁקְּרָאוֹ אָבִיו בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְאִמּוֹ בְּנָהּ הַגָּדוֹל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְפָנַי קָטֹן הוּא. רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: קָטֹן - שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לֹא כְּתָב וְלֹא לָשׁוֹן:
בָּזוּי. שֶׁלֹּא הָיוּ מַעֲמִידִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ: