רש"י על משלי· רש״י
פרק לא · פסוק ב
מַה בְּרִי. מֶה זֹּאת עָשִׂיתָ, וְהִגַּדְתָּ שֶׁאַתָּה בְּנִי וְלֹא בֶן אָבִיךָ? הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ צַדִּיק גָּמוּר הָיָה, וְאִם אַתָּה רָשָׁע, יֹאמְרוּ: אִמּוֹ גָּרְמָה לוֹ:
בַּר בִּטְנִי. כָּל נְשֵׁי אָבִיךָ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת אֵינָן שָׁבוֹת לְתַשְׁמִישׁ; וַאֲנִי דָּחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִי בֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ יָפֶה כָּל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אַחֲרוֹנִים:
וּמֶה בַּר נְדָרָי. כָּל נְשֵׁי אָבִיךָ הָיוּ נוֹדְרוֹת שֶׁיְּהֵא לָהֶן בֵּן הָגוּן לַמַּלְכוּת, וַאֲנִי נָדַרְתִּי שֶׁיְּהֵא לִי בֵּן מְלֻבָּן בַּתּוֹרָה: