רש"י על משלי· רש״י
פרק לא · פסוק א
דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ. דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר לְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּלוֹמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁהֶעֱוָה כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְמוּאֵל לָאֵל, כְּמוֹ ״לְמוֹ פִי״ (איוב מ:ד). דְּבָרִים לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר הַמֶּלֶךְ:
מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ. כְּשֶׁהִתְחַתֵּן עִם בַּת פַּרְעֹה בְּיוֹם חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהִכְנִיסָה לוֹ כַּמָּה מִינֵי כְּלֵי זֶמֶר, וְנֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה, וְיָשַׁן לְמָחֳרָת עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת; כִּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא (ויקרא רבה יב, ה), וְהָיוּ מַפְתְּחוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו. וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ (עדיות ו, א): עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְנִכְנְסָה אִמּוֹ וְהוֹכִיחַתּוּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה:
מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ. מַשָּׂא שֶׁל מָשָׁל שֶׁיִּסְּרַתּוּ אִמּוֹ (סנהדרין ע:):