רש"י על משלי· רש״י
פרק לא
פסוק א
דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ. דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר לְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּלוֹמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁהֶעֱוָה כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְמוּאֵל לָאֵל, כְּמוֹ ״לְמוֹ פִי״ (איוב מ:ד). דְּבָרִים לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר הַמֶּלֶךְ:
מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ. כְּשֶׁהִתְחַתֵּן עִם בַּת פַּרְעֹה בְּיוֹם חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהִכְנִיסָה לוֹ כַּמָּה מִינֵי כְּלֵי זֶמֶר, וְנֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה, וְיָשַׁן לְמָחֳרָת עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת; כִּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא (ויקרא רבה יב, ה), וְהָיוּ מַפְתְּחוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו. וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ (עדיות ו, א): עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְנִכְנְסָה אִמּוֹ וְהוֹכִיחַתּוּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה:
מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ. מַשָּׂא שֶׁל מָשָׁל שֶׁיִּסְּרַתּוּ אִמּוֹ (סנהדרין ע:):
פסוק ב
מַה בְּרִי. מֶה זֹּאת עָשִׂיתָ, וְהִגַּדְתָּ שֶׁאַתָּה בְּנִי וְלֹא בֶן אָבִיךָ? הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ צַדִּיק גָּמוּר הָיָה, וְאִם אַתָּה רָשָׁע, יֹאמְרוּ: אִמּוֹ גָּרְמָה לוֹ:
בַּר בִּטְנִי. כָּל נְשֵׁי אָבִיךָ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת אֵינָן שָׁבוֹת לְתַשְׁמִישׁ; וַאֲנִי דָּחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִי בֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ יָפֶה כָּל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אַחֲרוֹנִים:
וּמֶה בַּר נְדָרָי. כָּל נְשֵׁי אָבִיךָ הָיוּ נוֹדְרוֹת שֶׁיְּהֵא לָהֶן בֵּן הָגוּן לַמַּלְכוּת, וַאֲנִי נָדַרְתִּי שֶׁיְּהֵא לִי בֵּן מְלֻבָּן בַּתּוֹרָה:
פסוק ג
אַל תִּתֵּן. אַל תַּתִּישׁ:
לַנָּשִׁים חֵילֶךָ. כֹּחֲךָ:
פסוק ד
אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל. אֵין זֶה דָּבָר הָגוּן לַמְּלָכִים, שֶׁהֵם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְמוֹאֵל כְּמוֹ ״לְמוֹ פִי״ (איוב מ:ד):
אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן. אֵין נָאֶה לָהֶם לְהִשְׁתַּכֵּר:
אֵי שֵׁכָר. כְּמוֹ אֵין שֵׁכָר:
פסוק ה
מְחֻקָּק. הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁהוּא בְּגִרְסָא:
פסוק ו
לְאוֹבֵד. לְמִי שֶׁסּוֹפוֹ לְאִבּוּד, לָרְשָׁעִים (עירובין סה.):
לְמָרֵי נָפֶשׁ. הַמִּצְטַעֲרִין עַל עָנְיָם וְעַל אֶבְלָם (במדבר רבה י:ד):
פסוק ח
כָּל בְּנֵי חֲלוֹף. אֵלּוּ הֵן הַיְתוֹמִים, שֶׁחָלְפָה עֶזְרָתָם וְהָלְכָה לָהּ:
פסוק יא
וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. כְּלוֹמַר: לֹא יֶחְסַר טוֹב:
פסוק טו
טֶרֶף. מָזוֹן:
וְחֹק. הוּא מָזוֹן הַקָּצוּב לָהֶם:
פסוק יט
בַּכִּישׁוֹר. שֶׁקּוֹרִין וִוירְטוֹי״ל בְּלַעַ״ז, הַמַּכְשִׁיר אֶת הַפֶּלֶךְ לִטְווֹת. פָלֶךְ פּוּשִׁי״ל בְּלַעַ״ז:
פסוק כא
לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ. לִבְנֵי בֵיתָהּ:
מִשָּׁלֶג. מִצִּנָּה:
לְבוּשׁ שָׁנִים. בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין:
פסוק כב
מַרְבַּדִּים. מַצָּעוֹת נָאוֹת לַמִּטָּה, כְּמוֹ ״מַרְבַּדִּים רִבַּדְתִּי״ (משלי ז:טז):
פסוק כג
נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ. נִכָּר הוּא בֵּין חֲבֵירָיו מִפְּנֵי מַלְבּוּשָׁיו שֶׁהֵם נָאִים:
פסוק כד
לַכְּנַעֲנִי. תַּגָּר:
פסוק כה
לְיוֹם אַחֲרוֹן. בְּיוֹם מוֹתָהּ נִפְטֶרֶת בְּשֵׁם טוֹב:
וַתִּשְׂחַק. כָּל יָמֶיהָ עַל יוֹם מִיתָתָהּ, שֶׁיְּהֵא נִכְבָּד בְּשֵׁם טוֹב:
פסוק כז
צוֹפִיָּה. הִיא בְּבֵיתָהּ נוֹתֶנֶת לֵב עַל צָרְכֵי בְּנֵי בֵיתָהּ, אֵיךְ יִנְהֲגוּ בֶּאֱמֶת וּצְנִיעוּת:
פסוק כט
רַבּוֹת בָּנוֹת. כָּךְ מְאַשְּׁרִין אוֹתָהּ בַּעְלָהּ וּבָנֶיהָ:
פסוק ל
שֶׁקֶר הַחֵן. אֵשֶׁת הַחֵן וְיוֹפִי אֵין מְהַלְּלִין אוֹתָהּ, אֶלָּא הַכֹּל הֶבֶל וְשֶׁקֶר; אֲבָל אִשָּׁה יִרְאַת ה׳ הִיא לְבַד תִתְהַלָּל:
פסוק לא
מַעֲשֶׂיהָ. כִּשְׁרוֹן מַעֲשֶׂיהָ מֵעִיד עָלֶיהָ, לְהַלְּלָהּ בְּשַׁעַר הָעִיר כָּל יוֹצֵא וָבָא. זוֹ הַמְּלִיצָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. אֲבָל לְפִי הַמָּשָׁל עַל הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ הַפָּרָשָׁה מִתְבָּאֶרֶת:
י אֵשֶׁת חַיִל. הִיא הַתּוֹרָה:
מִי יִמְצָא. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִמְצֹא אוֹתָהּ:
מִפְּנִינִים. מַרְגָּלִיּוֹת:
יא וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. אוֹכֵל פֵּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא:
יג דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. לְפִי שֶׁהִמְשִׁילָהּ לְאִשָּׁה, דִּבֵּר לְפִי הַמְּלִיצָה כְּצָרְכֵי מְלֶאכֶת הַנָּשִׁים, וְהַמָּשָׁל כָּךְ הוּא: דּוֹרֶשֶׁת הַתּוֹרָה מִקְרָא, מִשְׁנָה, מִדְרָשׁ, וּמְחַזֶּרֶת אַחֲרֵיהֶם, שֶׁהֵם צָרְכֵי הַתַּלְמִידִים:
יד הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר. מְבִיאָה הִיא לְלוֹמְדֶיהָ בְּרָכָה וּמָזוֹן:
טו וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה. מַשְׁכִּימִים בָּאַשְׁמוֹרֶת (מסכת ברכות ג:):
וְתִתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ. שׁוֹנֶה הָרַב לַתַּלְמִידִים הַחֹק הַקָּצוּב לָהֶם:
טז זָמְמָה שָׂדֶה. זָמְמָה בְּזֶמֶם וּבְרֶסֶן אֶת ״עֵשָׂו אִישׁ שָׂדֶה״ (בראשית כה:כז):
וַתִּקָּחֵהוּ. מִן הָעוֹלָם, לְהַאֲבִידוֹ:
מִפְּרִי מַעֲשֶׂיהָ נָטְעָה כֶרֶם. יִשְׂרָאֵל, לְקַיְּמָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
יח טָעֲמָה. דְּבוּרָהּ:
לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ. בְּלֵיל כְּתִיב, חָסֵר ה׳: בְּלֵיל שִׁמּוּרִים שֶׁנִּגְּפוּ הַמִּצְרִיִּים (שמות יב:מב) הֵאִירָה לְיִשְׂרָאֵל וְהֵגִינָה עֲלֵיהֶם:
יט בַּכִּישׁוֹר. בְּכִשְׁרוֹן מַעֲשֶׂיהָ:
תָּמְכוּ פָלֶךְ. ״מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה״ (ישעיה ג:א), כְּמוֹ ״מַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ״ (שמואל ב ג:כט):
כ כַּפָּהּ פָּרְשָׂה. לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ עָלֶיהָ כְּעָנִי, בּוֹ הִיא מִתְקַיֶּמֶת (אבות ו:ד):
כא לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג. שֶׁדָּנִין בּוֹ הָרְשָׁעִים מֵאֵשׁ לְשֶׁלֶג (גֵּיהִנֹּם):
לָבֻשׁ שָׁנִים. בְּרִית דַּם מִילָה. דָּבָר אַחֵר: מְלֻבָּשִׁים בְּכֶפֶל ״נָתֹן תִּתֵּן״ (דברים טו:י), ״פָּתֹחַ תִּפְתַּח״ (דברים טו:ח), ״הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק״ (דברים טו:יד). כָּל אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָן מִשֶּׁלֶג גֵּיהִנֹּם. כָּךְ הוּא נִדְרָשׁ בַּתַּנְחוּמָה (יל״ש משלי תתקסד):
כד סָדִין עָשְׂתָה. לְבוּשׁ תִּפְאֶרֶת נוֹתֶנֶת לַחֲכָמִים:
וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי. (ס״א:) (לְמִי) לְפִי שֶׁהוּא חָגוּר בִּסְחוֹרָתָהּ, נוֹתְנָה אֵזוֹר לְמָתְנֵיהֶם:
כה לְיוֹם אַחֲרוֹן. אֵין לָהֶם לְהִתְעַצֵּב מִמִּדַּת הַדִּין כִּי יִנָּצְלוּ מִמֶּנּוּ, וְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם יִשְׂחֲקוּ לְיוֹם הַדִּין. מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִדְאֹג נוֹפֵל בַּדָּבָר לְשׁוֹן צְחוֹק, כְּמוֹ ״וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן״ (איוב מא:כא):
כז צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ. הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶתָם דֶּרֶךְ הַטּוֹב, לִפְרוֹשׁ מֵעֲבֵירָה:
כח קָמוּ בָנֶיהָ. הַתַּלְמִידִים:
בַּעְלָהּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
ל שֶׁקֶר הַחֵן. שָׁב עַל כָּל הָעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים:
וְהֶבֶל. גְּדוּלָּתָן וְיָפְיָן:
תְּנוּ לָהּ. לֶעָתִיד לָבֹא:
מִפְּרִי יָדֶיהָ. תִּפְאֶרֶת וּגְדוּלָּה, עֹז, פְּאֵר וּמֶמְשָׁלָה:
סוף הספר