רש"י על משלי· רש״י
פרק כז · פסוק י
רֵעֲךָ. וְרֵעַ אָבִיךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא רֵעַ לְיִשְׂרָאֵל, וְרֵעַ אָבִיךָ שֶׁחִיבֵּב אֶת אֲבוֹתֶיךָ:
אַל תַּעֲזֹב. אִם עָזַבְתָּ, יָבֹא עָלֶיךָ פֻּרְעָנוּת:
וּבֵית אָחִיךָ. אַל תִּבְטַח בִּבְנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁיְּקָרְבוּךָ. מָצִינוּ (תנחומא, יתרו ה): כְּשֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל הָיוּ אוֹמְרִים לְמוֹלִיכֵיהֶם בְּקוֹלָר: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹלִיכוּנוּ בְּדֶרֶךְ אַחֵינוּ בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְהָיוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל יוֹצְאִים לִקְרָאתָם וּמְקַדְּמִין אוֹתָם בְּמִינֵי מְלוּחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחִים:
מֵאָח רָחוֹק. טוֹב שֶׁיִּשְׁכּוֹן בֵּינֵיכֶם הַקָּרוֹב לְקוֹרְאָיו (תהלים קמה:יח), מִשֶּׁתָּבוֹאוּ אֵצֶל אָח שֶׁנִּתְרַחֵק, לֵאמֹר ״יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְגוֹ׳״ (בראשית כז:מא):