רש"י על משלי· רש״י
פרק יז · פסוק ג
מַצְרֵף לַכֶּסֶף. כְּלִי שֶׁצּוֹרְפִין בּוֹ כֶּסֶף וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ מֵאֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי חֶרֶס, קָרוּי מַצְרֵף:
וְכוּר לַזָּהָב. כְּלִי שֶׁצּוֹרְפִין בּוֹ אֶת הַזָּהָב, כְּלִי שֶׁזּוֹקְקִין בּוֹ אֶת הַזָּהָב, כְּמוֹ קְדֵרָה שְׁבוּרָה, קְרוּיָה כּוּר:
מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב. הַמַּצְרֵף עָשׂוּי לִצְרֹף כֶּסֶף לִמְלַאכְתּוֹ וְכֵן הַכּוּר לְזַקֵּק הַזָּהָב, אֲבָל הַלְּבָבוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹקְקָן וּבוֹחֲנָן וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתָן: