רש"י על משלי· רש״י
פרק יד · פסוק טז
חָכָם יָרֵא. מִן הַפּוּרְעָנוּת:
וְסָר מֵרָע. מִן הָרָעָה:
וּכְסִיל מִתְעַבֵּר. מִתְחַזֵּק לַעֲבֹד בְּחָזְקָה:
וּבוֹטֵחַ. וּמַחֲלִיק וְנוֹפֵל בָּאָרֶץ, כְּמוֹ ״בְּאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ״ (ירמיה יב:ה), וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אַתְּ מִתְבַּטַּח וְנָפוֹל״ – מַחֲלִיק. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: בִּטָּחוֹן מַמָּשׁ, בְּהֵיכָלוֹ; בּוֹטֵחַ לוֹמַר: לֹא תְבוֹאֵנִי רָעָה: