רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נג · פסוק י
וַה׳ חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְדַכְּאוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב, לְפִיכָךְ הֶחֱלִי אוֹתוֹ:
אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ וְגוֹ׳. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֶרְאֶה אִם תְּהֵא נַפְשׁוֹ נוֹתֶנֶת וְנִמְסֶרֶת בִּקְדוּשָׁתִי לַהֲשִׁיבָהּ לִי אָשָׁם עַל כָּל אֲשֶׁר מָעַל, אֶגְמֹל לוֹ גְּמוּלוֹ, וְיִרְאֶה זֶרַע וְגוֹ׳. אָשָׁם זֶה לְשׁוֹן ׳כֹּפֶר׳, שֶׁנּוֹתֵן אָדָם לְמִי שֶׁחָטָא לוֹ, אמינד״א בלע״ז, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּפְּלִשְׁתִּים (שמואל א ו:ג): ״אַל תָּשִׁיבוּ אוֹתוֹ רֵיקָם כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ אָשָׁם״: