רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נג · פסוק ט
וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ מָסַר אֶת עַצְמוֹ לְהִקָּבֵר כְּכָל אֲשֶׁר יִגְזְרוּ עָלָיו רִשְׁעֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁהָיוּ קוֹנְסִין עֲלֵיהֶם הֲרִיגָה וּקְבוּרַת חֲמוֹרִים בִּמְעֵי הַכְּלָבִים:
אֶת רְשָׁעִים. לְדַעַת הָרְשָׁעִים נִתְרַצָּה לִקָּבֵר, וְלֹא יִכְפּוֹר בֵּאלֹהִים חַיִּים:
וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו. וּלְדַעַת הַמּוֹשֵׁל מָסַר עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי מָוֶת שֶׁגָּזַר עָלָיו, עַל לֹא רָצָה לְקַבֵּל עָלָיו כְּפִירָה, לַעֲשׂוֹת רָעָה וְלַחְמוֹס חָמָס כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָיָה גָּר בֵּינֵיהֶם:
וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו. לְקַבֵּל עָלָיו עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת: