רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מא · פסוק ח
וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, וְעָלַי יֵשׁ לַעֲזוֹר לְךָ. סוֹף הַמִּקְרָא אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אֲנִי. כָּךְ נִרְאֶה לִי חִבּוּר הָעִנְיָן לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מד ז) דּוֹרֵשׁ כָּל הָעִנְיָן בְּמַלְכִּי צֶדֶק וְאַבְרָהָם:
רָאוּ אִיִּים. אוֹתָהּ מִלְחָמָה וְיִירָאוּ. שֵׁם נִתְיָרֵא מֵאַבְרָהָם, פֶּן יֹאמַר לוֹ: הֶעֱמַדְתָּ רְשָׁעִים אֵלּוּ בָּעוֹלָם, וְאַבְרָהָם נִתְיָרֵא מִשֵּׁם, לְפִי שֶׁהָרַג אֶת בְּנֵי עֵילָם שֶׁהֵם מִשֵּׁם:
אִיִּים. כְּשֵׁם שֶׁאִיֵּי הַיָּם מְסֻיָּמִין בָּעוֹלָם, כָּךְ אַבְרָהָם וְשֵׁם הָיוּ מְסֻיָּמִין בָּעוֹלָם:
אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ. זֶה עוֹזֵר אֶת זֶה בִּבְרָכוֹת ״בָּרוּךְ אַבְרָם״ (בראשית יד:יט), וְזֶה עוֹזֵר אֶת זֶה בְּמַתָּנוֹת ״וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל״ (בראשית יד:כ):
וַיְחַזֵּק חָרָשׁ. זֶה שֵׁם, שֶׁהָיָה נַפָּח לַעֲשׂוֹת מַסְמְרוֹת וּבְרִיחִים לַתֵּבָה:
אֶת צוֹרֵף. זֶה אַבְרָהָם, שֶׁהוּא צוֹרֵף אֶת הַבְּרִיּוֹת לְקָרְבָן אֶל הַשְּׁכִינָה:
אֶת הוֹלֵם פַּעַם. זֶה אַבְרָהָם, שֶׁהָלַם כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה פַּעַם אַחַת:
אוֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא. טוֹב לִדָּבֵק בֵּאלוֹהַּ שֶׁל זֶה:
וַיְחַזְּקֵהוּ. שֵׁם לְאַבְרָהָם לִהְיוֹת דָּבֵק בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא יִמּוֹט:
וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא הָיָה מִזֶּרַע צַדִּיקִים, עָשִׂיתִי לוֹ כָּל זֹאת, וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, הַקָּנוּי לִי מִשְּׁנֵי אָבוֹת:
זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. שֶׁלֹּא הִכִּירָנִי מִתּוֹךְ תּוֹכָחָה וְלִמּוּד אֲבוֹתָיו, אֶלָּא מִתּוֹךְ אַהֲבָה: