רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לח · פסוק יב
דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי. בְּנֵי דוֹרִי נָסְעוּ מִמֶּנִּי. נִסַּע. כְּמוֹ ׳נִסְּחוּ׳, כְּמוֹ ״בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו״ (ישעיהו לג:כ):
כְּאֹהֶל רֹעִי. כְּאֹהֶל רוֹעֵי בְּהֵמָה, שֶׁמַּסִּיעוֹ מִכָּאן וְתוֹקְעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּשֶׁכָּלָה מִרְעֶה זֶה:
קִפַּדְתִּי. הִכְרַתִּי מַהֵר חַיַּי כָאוֹרֵג הַמְּמַהֵר לֶאֱרוֹג, כָּל זֶה הָיִיתִי סָבוּר. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כְּנַחַל גְּדוּדִין״, כְּנַחַל הַמּוֹשֵׁךְ בֵּין גָּדוֹת גְּבוֹהִין שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּשֵּׁט, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מֵימָיו קַלִּים לָרוּץ. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא נַחַל חָרִיף שֶׁשְּׁמוֹ אוֹרֵג, וְהוּא שֶׁאָמַר (איוב ז:ו) ״יָמַי קַלּוּ מִנִּי אָרֶג״, ״חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה״ (איוב ט:כו):
מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִיקַר מַלְכוּתִי אֲנָא גָּלֵי״. סָבוּר הָיִיתִי שֶׁעַתָּה יְבַצְּעֵנִי מִכָּל כְּבוֹדִי. דַּלָּה לְשׁוֹן ׳גֹּבַהּ׳, וְכֵן ״וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ״ (שיר השירים ז:ו):
מִיּוֹם וְעַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי. כְּמוֹ ״מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה״ (במדבר ה:ג), כְּלוֹמַר: מִיָּמִים וּמִלֵּילוֹת תְּכַלֵּנִי, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״יְמָמִי וְלֵילָוָתִי שְׁלִימוּ״: