רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לח · פסוק יא
(תוספת אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ. לֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ עוֹד בַּשֵּׁם שֶׁל יָהּ:
בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. חַיִּים מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, אֲבָל הַמֵּתִים אֵינָם רַשָּׁאִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו:יז): ״לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּיָהּ״. חֹק לַמֵּתִים שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם בֶּן שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת לְעוֹלָם עד כאן):
בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
לֹא אַבִּיט אָדָם. חַי עוֹד:
עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל. שֶׁאֶהְיֶה עִם הַמֵּתִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ חֲדֵלָה וּמְנוּעָה מִן הַחַיִּים: