רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לח · פסוק י
אֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי. כְּשֶׁרָאִיתִי יָמַי בִּדְמִי, בְּשִׁמָּמוֹן וַחֲרִישָׁה, כְּמוֹ ״נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן״ (צפניה א:יא). כְּלוֹמַר: כְּשֶׁחָלִיתִי אָמַרְתִּי ״אֵלֵכָה בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל״ – עַתָּה אָמוּת, לְפִי שֶׁעַד אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא נִתְרַפֵּא חוֹלֶה (פרקי דרבי אליעזר נב):
פֻּקַּדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתָי. כְּמוֹ (במדבר לא:מט) ״לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״ – נֶחְסַרְתִּי שְׁאָר שְׁנוֹתַי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״עַל דּוּכְרָנִי לְטַב אִיתוֹסְפוּ עַל שְׁנַי״, נִפְקַדְתִּי לְטוֹבָה וְנִתְיַתְּרוּ שְׁנוֹתַי: