אור ברסלב

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק לח

פרק לז

פסוק א

בַּיָּמִים הָהֵם. שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי מַפַּלְתּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב חָלָה חִזְקִיָּהוּ, וְיוֹם שְׁלִישִׁי כְּשֶׁעָלָה בֵּית ה׳ הוּא יוֹם מַפַּלְתּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב, וְהוּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח:

כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. מֵת אַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא תִחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא, מִשּׁוּם דְּלָא נְסִיבַת אִיתְּתָא וכו׳, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת (ברכות י ב):

פסוק ג

אָנָּה ה׳. אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ?

פסוק ה

הִנְנִי יוֹסִף. הִנְנִי הוּא אֲשֶׁר יוֹסִיף עַל יָמֶיךָ:

פסוק ו

וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ. לָמַדְנוּ שֶׁלִּפְנֵי מַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב חָלָה:

פסוק ז

וְזֶה לְּךָ הָאוֹת. שֶׁתִּתְרַפֵּא וְיִתְוַסְּפוּ יָמֶיךָ, כַּמְפוֹרָשׁ לְמַטָּה (ישעיהו לח:כב), וּבִמְלָכִים (מלכים ב כ:ח) שָׁאַל לוֹ: ״מָה אוֹת כִּי אֶעֱלֶה״:

פסוק ח

הִנְנִי מֵשִׁיב. אֲחוֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אֶת הַצֵּל אֲשֶׁר יָרְדָה:

צֵל הַמַּעֲלוֹת. כְּמִין מַדְרֵגוֹת, עֲשׂוּיוֹת כְּנֶגֶד הַחַמָּה, לִבְחוֹן בָּהֶם שְׁעוֹת הַיּוֹם כְּעֵין אוֹרְלוֹגִין שֶׁעוֹשִׂין הָאֻמָּנִין:

אֲשֶׁר יָרְדָה. מִהֲרָה לֵירֵד, וְנִתְקַצֵּר הַיּוֹם עֶשֶׂר שָׁעוֹת בְּיוֹם שֶׁמֵּת אָחָז כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מַסְפִּידִין אוֹתוֹ, וְעָלוּ עַכְשָׁיו לַאֲחוֹרֵיהֶם בְּיוֹם שֶׁנִּתְרַפֵּא חִזְקִיָּהוּ, וְנִתּוֹסְפוּ עַל הַיּוֹם עֶשֶׂר שָׁעוֹת (סנהדרין צו א):

פסוק ט

מִכְתָּב. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּתָב אוֹדָאָה עַל נִיסָא דְּאִיתְעֲבִיד לְחִזְקִיָּה״:

פסוק י

אֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי. כְּשֶׁרָאִיתִי יָמַי בִּדְמִי, בְּשִׁמָּמוֹן וַחֲרִישָׁה, כְּמוֹ ״נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן״ (צפניה א:יא). כְּלוֹמַר: כְּשֶׁחָלִיתִי אָמַרְתִּי ״אֵלֵכָה בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל״ – עַתָּה אָמוּת, לְפִי שֶׁעַד אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא נִתְרַפֵּא חוֹלֶה (פרקי דרבי אליעזר נב):

פֻּקַּדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתָי. כְּמוֹ (במדבר לא:מט) ״לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״ – נֶחְסַרְתִּי שְׁאָר שְׁנוֹתַי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״עַל דּוּכְרָנִי לְטַב אִיתוֹסְפוּ עַל שְׁנַי״, נִפְקַדְתִּי לְטוֹבָה וְנִתְיַתְּרוּ שְׁנוֹתַי:

פסוק יא

(תוספת אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ. לֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ עוֹד בַּשֵּׁם שֶׁל יָהּ:

בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. חַיִּים מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, אֲבָל הַמֵּתִים אֵינָם רַשָּׁאִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו:יז): ״לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּיָהּ״. חֹק לַמֵּתִים שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם בֶּן שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת לְעוֹלָם עד כאן):

בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

לֹא אַבִּיט אָדָם. חַי עוֹד:

עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל. שֶׁאֶהְיֶה עִם הַמֵּתִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ חֲדֵלָה וּמְנוּעָה מִן הַחַיִּים:

פסוק יב

דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי. בְּנֵי דוֹרִי נָסְעוּ מִמֶּנִּי. נִסַּע. כְּמוֹ ׳נִסְּחוּ׳, כְּמוֹ ״בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו״ (ישעיהו לג:כ):

כְּאֹהֶל רֹעִי. כְּאֹהֶל רוֹעֵי בְּהֵמָה, שֶׁמַּסִּיעוֹ מִכָּאן וְתוֹקְעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּשֶׁכָּלָה מִרְעֶה זֶה:

קִפַּדְתִּי. הִכְרַתִּי מַהֵר חַיַּי כָאוֹרֵג הַמְּמַהֵר לֶאֱרוֹג, כָּל זֶה הָיִיתִי סָבוּר. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כְּנַחַל גְּדוּדִין״, כְּנַחַל הַמּוֹשֵׁךְ בֵּין גָּדוֹת גְּבוֹהִין שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּשֵּׁט, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מֵימָיו קַלִּים לָרוּץ. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא נַחַל חָרִיף שֶׁשְּׁמוֹ אוֹרֵג, וְהוּא שֶׁאָמַר (איוב ז:ו) ״יָמַי קַלּוּ מִנִּי אָרֶג״, ״חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה״ (איוב ט:כו):

מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִיקַר מַלְכוּתִי אֲנָא גָּלֵי״. סָבוּר הָיִיתִי שֶׁעַתָּה יְבַצְּעֵנִי מִכָּל כְּבוֹדִי. דַּלָּה לְשׁוֹן ׳גֹּבַהּ׳, וְכֵן ״וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ״ (שיר השירים ז:ו):

מִיּוֹם וְעַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי. כְּמוֹ ״מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה״ (במדבר ה:ג), כְּלוֹמַר: מִיָּמִים וּמִלֵּילוֹת תְּכַלֵּנִי, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״יְמָמִי וְלֵילָוָתִי שְׁלִימוּ״:

פסוק יג

שִׁוִּיתִי. עִצְמִי כָּל הַלַּיְלָה לִסְבּוֹל יִסּוּרֵי חֹלִי, וְנִתְגַּבַּרְתִּי כָּאֲרִי לִסְבּוֹל:

כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתָי. כְּמוֹ (שמות א:יב) ״כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ״. כָּל מַה שֶׁאֲנִי מִתְגַּבֵּר, כֵּן יִגְבַּר הַחֹלִי עָלַי לִשְׁבּוֹר כָּל עַצְמוֹתַי:

פסוק יד

כְּסוּס. כְּמוֹ ״כְּסִיס״ (ירמיהו ח:ז), וְהוּא שֵׁם עוֹף:

כְּסוּס עָגוּר. כְּמוֹ ׳כְּסוּס וְעָגוּר׳. (דבר אחר) כְּעוֹף זֶה שֶׁתְּפָשׂוּהוּ בִּגְרוֹנוֹ וְהוּא מְצַפְצֵף, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּסוּסְיָא דְּאָחִיד וּמְנַצִּיף״:

עָשְׁקָה לִּי. כְּמוֹ ׳עֲשׁוֹק אוֹתִי׳, לְקָחֵנִי מִיַּד מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְעָרְבֵנִי לְהִנָּצֵל, לְשׁוֹן ׳עֲרֵבוּת׳, גרנטיא״ה בלע״ז, כְּמוֹ (תהלים קיט:קכב) ״עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב״:

עָשְׁקָה לִּי. עֲשׁוֹק אוֹתִי מִיָּדוֹ, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר: ״רְפָא נָא לָהּ״ (במדבר יב:יג) רְפָא אוֹתָהּ:

פסוק טו

מָה אֲדַבֵּר. שֶׁבַח וְקִלּוּסִין לְפָנָיו, וַהֲרֵי אָמַר לִי נֶחָמוֹת, וְהוּא עֲשָׂאָן:

אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי. כְּמוֹ ״וַתִּדַּד שְׁנָתִי״ (בראשית לא:מ). אֶתְנוֹדֵד מִכָּל שְׁנָתִי לְקַלֵּס לְפָנָיו. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם שְׁנוֹתַי לְשׁוֹן ׳שָׁנִים׳:

עַל מַר נַפְשִׁי. שֶׁהָיְתָה מָרָה, וְנִחַמְתָּנִי:

פסוק טז

אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״ה׳ עַל כָּל מֵיתַיָּא אֲמַרְתְּ לַאֲחָיָאה״:

וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי. ״וְקָדָם כֻּלְּהוֹן אַחְיָיתָא חַיֵּי רוּחִי״ (תרגום יונתן). וַאֲנִי אוֹמֵר לְפִי פְּשׁוּטוֹ: ה׳ עֲלֵיהֶם. עַל שְׁנוֹתַי הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל:

אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי. ה׳ שִׁכֵּן שִׁכְנוֹ וְחַסְדּוֹ עֲלֵיהֶם, וְאָמַר לִי עַל פִּי נְבִיאוֹ יִחְיוּ.

וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי. וּלְכָל דָּבָר אֲשֶׁר תְּלוּיִין בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי, אָמַר ה׳ עֲלֵיהֶם וְיִחְיוּ:

וְתַחֲלִימֵנִי. מֵעַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁתַּחֲלִימֵנִי וְתַחֲיֵּנִי. תַּחֲלִימֵנִי, תַּבְרִיאֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי, כְּמוֹ (איוב לט:ד) ״יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם״:

פסוק יז

הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר. כְּשֶׁנִּתְבַּשַּׂרְתִּי שָׁלוֹם אַף הוּא לִי מַר, שֶׁהֲרֵי תָּלוּ לִי הָרְפוּאָה בִּזְכוּת אֲחֵרִים: ״כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהֵי דָוִד אָבִיךָ״ (ישעיהו לח:ה), ״לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי״ (ישעיהו לז:לה). כָּאן הוֹדַעְתַּנִי שֶׁאֲנִי חוֹטֵא (ברכות י ב). כָּךְ פֵּרְשׁוּ חֲכָמִים, אֲבָל לְפִי יִשּׁוּב הַמִּקְרָא מַשְׁמַע הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר – כְּשֶׁנִּתְבַּשַּׂרְתִּי מֵאִתְּךָ לְהוֹשִׁיעֵנִי מִיַּד סַנְחֵרִיב, מַר לִי מַר עַל חָלְיִי, שֶׁהָיִיתִי נָטוּי לָמוּת וְלֹא שָׂמַחְתִּי בַּבְּשׂוֹרָה, וְאַתָּה בְּטוּבְךָ חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִבְּלִי רֶדֶת שַׁחַת:

פסוק יח

כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ. אִם הָיִיתִי מֵת, לֹא הָיִיתִי מוֹדֶה לְךָ עַל הַנֵּס שֶׁל מַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב, וְלֹא הָיִיתִי סוֹבֵר אֶל אֲמִתַּת הַבְטָחָתְךָ שֶׁהִבְטַחְתַּנִי עָלָיו:

פסוק יט

חַי חַי. לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם חַיִּים, כְּלוֹמַר: כְּשֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם חַיִּים בָּעוֹלָם, זֶה חַי וְזֶה חַי, יוֹצֵאת הַהוֹדָאָה מִבֵּינֵיהֶם. (ספרים אחרים: חַי חַי אַתָּה חַי וְנָאֶה לְהוֹדוֹת לְחַי.)

יוֹדִיעַ. אשישפ״ר בלע״ז:

אֶל אֲמִתֶּךָ. הָאָב מוֹדִיעַ וּמְכַוֵּן דַּעַת בְּנוֹ אֶל אֲמִתֶּךָ, לְהַאֲמִין בְּךָ:

פסוק כא

דְּבֶלֶת תְּאֵנִים. דְּבֶלֶת הָעֲשׂוּיָה מִתְּאֵנִים, כְּשֶׁהֵן לַחִין קְרוּיִין ׳תְּאֵנִים׳, וּכְשֶׁנִּדְרָסִין בְּעִגּוּל קְרוּיִין ׳דְּבֵלָה׳:

וְיִמְרְחוּ. וְיַחֲלִיקוּהָ לְדָבְקָהּ עַל הַשְּׁחִין, וְנֵס בְּתוֹךְ נֵס הָיָה, שֶׁאַף בָּשָׂר חַי שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו דְּבֵלָה מַסְרִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן דָּבָר הַמְחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר הַמִּתְחַבֵּל וּמְרַפֵּא (מכילתא בשלח ויסע א):

פסוק כב

מָה אוֹת. מַה טּוֹב וּמַה נָּאֶה אוֹת זֶה הַנִּתָּן לִי, אֲשֶׁר אֶעֱלֶה בֵּית ה׳:

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה